הפיתוי להיות מאושרים - לורנצו מרונה

  • סוקרת: יעל ועקנין
  • סופר/ת: לורנצו מרונה
  • ז'אנר: פרוזה תרגום
  • הוצאה לאור: כתר
  • מספר עמודים: 249

תקציר:

צֶ´זַרֶה אַננציאטָה הוא אלמן בן 77, ציניקן ומריר. כשהוא לא מבלה בחיקה של רוֹסנה, שאיתה הגיע להסדר נוח, הוא מעביר את זמנו בביתו כשרק תקתוק השעון מארח לו לחברה. בשאר הזמן הוא מתחמק משכנתו, אשת החתולים, ומשיחות מלחיצות עם שני ילדיו. הוא יודע שבתו מנהלת רומן אסור ושלבנו יש בן זוג קבוע, אבל הם לא מספרים לו על כך והוא גם לא מעז לשאול.
כששכנה צעירה ונאה עוברת לגור בדירה הסמוכה, יחד עם בעלה המסתורי והמאיים, ניעור לחיים חוש צדק ישן שצ´זרה שכח מקיומו. סימני האלימות שעל פניה והצעקות העולות מן הדירה הנעולה לא מאפשרים לו להמשיך להתעלם מסביבתו כהרגלו, וכמעט בעל כורחו הוא מתגייס לעזרתה. הוא מזמין אותה לביתו, חובש את פצעיה והופך להיות איש סודה. וכשלבו נפתח, כל עולמו עובר טלטלה. בערוב ימיו צ´זרה מבין את המחיר שהוא משלם על הבחירה לחיות לצד החיים והוא מתמודד עם השאלה אם להיכנע לפיתוי להיות מאושר.

הסקירה שלי:

עוד ספר שקיבלתי עליו המלצות לאחר שביקשתי ספרים בסגנון פרדריק בקמן – כן, מסתבר שאני דיי אוהדת של ספריו.
קצת אחרי שרכשתי אותו וקצת לפני שהתחלתי לקרוא אותו, ראיתי תקציר שכתבה מישהי ולרגע חששתי שמדובר בדמיון רב לספר – איש ושמו אובה – רק שהסיפור יהיה על זקן אחר.
כן, מאוד אהבתי את איש ושמו אובה אבל רציתי ספר אחר, לא שוב ספר של זקן נרגן ושכנה שמצילה אותו מעצמו.
אבל טעיתי וטוב שכך 😊
הספר מספר על איש זקן – לא חביב – בן 77 שמעדיף לא לתת את דעתו על כלום ופשוט לחייך לכולם ולהסתגר בביתו.
לצ'זרה יש בת נשואה + ילד וצ'זרה חושד שהיא מנהלת רומן מחוץ לנישואים, יש לו גם בן שהוא חושד שהוא הומו ואף נמצא בזוגיות עם גבר. צ'זרה מצד אחד תוהה מדוע הם לא משתפים אותו במה שקורה בחייהם אך מצד שני, נראה שהוא מעדיף שכך יהיה.
הספר מקבל תפנית קטנה מהלך הרוח הרגוע וה"אטימות" של צזר'ה כאשר זוג נשוי עובר לדירה לידו וצ'זרה וגם השכנים (הזקנה עם החתולים בעיקר) חושדים שהבעל שם מכה את אישתו.
בדרך לא דרך או ברצון לא רצון, צ'זרה חושב שאין לו כ"כ מה להפסיד בחיים ומחליט להתערב איכשהו ולנסות אולי לעזור לאישה המוכה.
פה כבר הבנתי שמדובר בספר שונה ממה שחשבתי – ולטובה!

בגדול, הספר הזה כלל לא דומה לאיש ושמו אובה. בספר הזה, צ'זרה, הלוא הוא הזקן בן ה-77, הוא אומנם מאוד מקובע בדעתו שאל לו להתחבב על איש, אל לא להראות חיבה ויותר לבד זה יותר טוב אבל משהו בגישה שלו, במחשבות שלו (שזה נקודת מבט שקצת הייתה לי חסרה מאיש ושמו אובה), נתנו לי פתח לעולם שלא הכרתי – עולם המחשבות של איש בן 77 שעבר לא מעט בחיים ודרך ההסתכלות שלו על האנשים מסביבו.
איך איש בגילו, אלמן ואב ל-2 ילדים, רואה את העולם. איך הוא רואה את ילדיו, את נכדו, את שכניו וחבריו.
הופתעתי לא מעט לגלות על מחשבות הזימה של הזקן הזה, מה לי לדעת שגם בגיל 77 הם מעסיקים את עצמם בזה. אבל זה שעשע אותי להכיר בעובדות האלו.
מדובר על איש שלא נפתח לכל אחד, שבמראה חיצוני נראה אולי קשיש בודד ומסכן אך כאשר נכנסים למחשבותיו ראים שממש לא כך הדבר.
יש לו שכן שהוא חבר טוב שלו זה 40 שנה, השכן הוא קצת שונה מצ'זרה ונראה לי שזה הסיבה שהם נשארו חברים כל כך הרבה זמן.
הסיפור על השכנה שבעלה מתעלל בה, בא לי בהפתעה.
הרי מדובר בספר הומוריסטי וקליל על זקן בערוב ימיו ופתאום מגיע משהו שגורם לך להרים גבה, לכעוס, לרחם ואפילו גם קצת לבכות – השילוב של כל הרגשות האלו בספר אחד זה דיי גאוני בעיניי.
לא ציפיתי לזה, בכלל לא, אבל כשזה הגיע, התענגתי והתעמקתי עוד יותר בספר.
העובדה שזה השפיע גם על כל הסביבה של צ'זרה, נתנה קצת משקל לאירועים ובעיניי הרימו את הספר מסתם עוד ספר הומור נחמד לספר מעניין, מצחיק וחשוב שנותן לך לחשוב על הדברים שמתנהלים בחייך.

אני ממליצה בחום לקרוא את הספר הזה.
לא מדובר ב-עוד- ספר קליל או בעוד ספר על זקן בערוב ימיו.
יש פה סיפור יפה ומעניין.
להיכנס לראש של איש בן 77, קצת נתן לי לחשוב על אבא שלי ואולי רק אולי לראות משהו מנקודת המבט שלו שלא חשבתי עליה עד כה.

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן