מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים - מארי אן שייפר & אנני בארוז

  • סוקרת: יעל ועקנין
  • סופר/ת: מארי אן שייפר & אנני בארוז
  • ז'אנר: רומן היסטורי
  • הוצאה לאור: זמורה ביתן
  • מספר עמודים: 274

תקציר:

אני תוהה איך התגלגל הספר לגרנזי? אולי יש לספרים מעין אינסטינקט התבייתות סודי, שמביא אותם לידי הקורא המושלם עבורם ."

ינואר 1946: לונדון מגיחה מתחת לצל מלחמת העולם השנייה, והסופרת ג'ולייט אשטון מחפשת נושא לספר חדש. מי חשב שתמצא אותו במכתב מגבר אלמוני, תושב האי גרנזי, מאיי התעלה הבריטית שכבשו הנאצים? הוא נתקל בשמה בעטיפה של ספר מאת צ'ארלס לאמב – אולי היא תסכים להדריך אותו היכן יוכל למצוא ספרים נוספים של אותו מחבר ?

בעודה מתכתבת עם החבר-לעט החדש נשאבת ג'ולייט אל עולמם של האיש וידידיו , החברים כולם ב"מועדון גרנזי לספרות ולפאי תפודים" – מועדון ספרותי ייחודי שהתגבש בהברקה של רגע, כאליבי להגן על חבריו ממעצר בידי הגרמנים. ג'ולייט נחשפת לחברי המועדון הנעימים, אוהבי החיים והספרות, ודרך מכתביהם היא לומדת על האי שלהם, על טעמם הספרותי ועל השפעתו של הכיבוש הגרמני על חייהם. לבה נשבה בסיפוריהם, והיא יוצאת לגרנזי – ומה שתגלה שם ישנה את חייה לעד .

הסקירה שלי:

אז דווקא בספר הזה לא נתקלתי עד שראיתי טריילר של הסרט שיצא בעקבותיו.
אהבתי את הטריילר וחשבתי לראות את הסרט ואז הבנתי שהוא מבוסס על ספר, מיד חיפשתי אותו ורכשתי.
כל מה שקשור לספרי רומן היסטורי – אני מכורה. אני אוהבת רומנים בתקופות ישנות – כמעט ולא משנה איזה שנה אבל העיקר שיהיה היסטוריה מבחינתי 😊

אז הספר מספר על סופרת צעירה בשנת 1946, מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, אשר מחפשת נושא לספר הבא שלה ובמקביל מקבלת מכתב מגבר אלמוני אשר חי באי גרנזי, מאיי התעלה הבריטית והוא נתקל בשמה בתוך ספר של סופר אחר שהוא מעריץ וביקש ממנה סיוע כיצד יוכל למצוא עוד ספרים של אותו סופר.
הגבר מציין שקרא את סיפרה ומאוד אהב אותו ובחלופת המכתבים ביניהם היא מגלה עוד עליו, על חבריו ושכניו אשר הקימו את מועדון גרנזי לספרות ולקליפת תפודים.
ג'ולייט, הסופרת, נשאבת אט אט לעולמם של תושבי האי גרנזי בעקבות המכתבים שהיא מקבלת מהם ובהחלטה אמיצה, עוזבת את הכל ונוסעת לגרנזי.

הגיבורה בספר, ג'ולייט, הייתה מעט שאננה לטעמי, כל הרגשות שלה והרצונות שלה נשארו חבויים והרגיש לי שמכתבים שהיא כותבת היא יותר פתוחה וכנה מאשר ההתנהגות שלה באי מול האנשים.
זה לא גרע ממנה יותר מידי, כי עדיין מאוד אהבתי אותה. אהבתי את התמימות ואת הסקרנות שלה. אולי אם הייתה פחות שאננה, הספר היה מסתיים מהר ולכן אולי טוב שהייתה ככה 😊
לגבי הבחור מהאי גרנזי – אויש כמה שהוא חמוד! הוא אדיב, שקט, נינוח, נחבא אל הכלים וכל זה רק על פני השטח! אחרי קילוף של כמה שכבות מתגלה רומנטיקן אמיתי ובחור שכול כולו עזרה לאחרים.
הוא עדין ואולי מעט ביישן ברמה שהאופי שלו כמעט ועלה לו באהבה – תבינו שתקראו את הספר.
מה שכן, לא היה דבר שעשה שהיה שלילי, חצוף, שנוי במחלוקת – כלום. כאילו, באמת בן אדם יכול להיות 100% טוב?
מאוד אהבתי את הסיפור של תושבי גרנזי, הכוחות שלהם בזמן המלחמה, החוכמה שהייתה להם, העצבות וקצת השמחה. יש משהו מיוחד בסיפורים שכאלו המדברים על תקופת מלחמת העולם השנייה. אלו סיפורים על אנשים לא יהודים בהכרח, אנשים שלא חוו שואה כמו שאנחנו מכירים אבל הם כן חוו את המלחמה בצורה אכזרית וקשה עם הרבה אבדות וטראומות שהגיעו בעקבותייה.

כל הספר הוא חלופת מכתבים – חשוב לדעת את זה כי אני יודעת שלא כולם אוהבים.
בהתחלה חשבתי שזה יהיה כמה עמודים ולבסוף הבנתי שהכל הולך להיות חלופת מכתבים, פתקים וכדומה ודווקא זה גרם לספר להיות יותר מיוחד בעיניי.
אני אוהבת ספרים שיש בהם חלופת מכתבים, אימיילים, סמסים וכדומה וספר שלם שכולו מכתבים ופתקים לא יצא לי לקרוא – עד עכשיו.
הסיבה שאני אוהבת ספרים שכאלו היא שבכל מכתב, אפשר לקבל את נקודת מבט הכותב – שבמקרה של הספר הזה, זה לא בהכרח הגיבור הראשי או הגיבורה הראשית (אני בכלל לא בטוחה שהספר הזה היה בנוי על גיבור וגיבורה בלבד) זה נותן פרספקטיבה רחבה יותר על כל העולם שבספר ובעיניי זה מופלא.

בסה"כ מדובר ברומן היסטורי שאומנם מדבר על מלחמת העולם השנייה, הוא כולו בדיה והדברים בו לא באמת היו אבל הספר היה נהדר, מיוחד, מרתק ורומנטי.

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן