הילד הטוסקני - ריס בואן
- סוקרת: יעל ועקנין
- סופר/ת: ריס בואן
- ז'אנר: פרוזה תרגום
- הוצאה לאור: ידיעות ספרים
- מספר עמודים: 320
רומן חדש מאת ריס בואן, מחברת רבי-המכר של "הניו יורק טיימס" ו"הוול סטריט ז'ורנל", המגולל את סיפורה של אישה המעזה לחשוף סודות מעברו של אביה.
השנה 1944. הטייס הבריטי הוגו לנגלי נאלץ לנטוש את המפציץ שלו וצונח בשדותיה המוריקים של טוסקנה הכבושה בידי הגרמנים. הוא נפצע קשה ומוצא מפלט בין הריסות כנסייה ובזרועותיה של סופיה בַּרטוֹלי. אבל את האהבה שניצתת ביניהם מערער מעשה בגידה.
כעבור כשלושים שנה שבה בתו של הוגו, ג'ואנה, מלונדון הביתה לאנגליה הכפרית כדי לארגן את סידורי ההלוויה של אביה. בין חפציו האישיים היא מוצאת מכתב סגור הממוען לסופיה.
ג'ואנה, שמתמודדת עם טראומה אישית, יוצאת למסע בטוסקנה במטרה להבין את קורותיו של אביה – ואולי גם להבין את עצמה. עד מהרה היא מגלה שיש מי שמעדיפים שהעבר יישאר קבור, אבל היא כבר הרחיקה לכת מכדי שתוכל עתה להרפות…
כמו שכבר ציינתי בחלק מהסקירות שלי, אני שבויה של רומנים היסטוריים ובמיוחד ברומן הקשור למלחמת העולם השנייה, אז היה לי דיי ברור שאת הספר הזה אני אקרא.
הספר מספר על ג'ואנה, בתו של הוגו, טייס בריטי בזמן מלחמת העולם השנייה, אשר בזמן ארגון סידורי ההלוויה של אביה, היא מוצאת מכתב הממוען לאישה שעליה לא שמעה מעולם.
ג'ואנה הנמצאת במשבר גדול בחייה, רואה לנכון לנצל את הזמן שיש לה בכדי לנסוע לטוסקנה ולחקור קצת על חייו של אביה והקשר שלו לאישה שאליה כתב את המכתב.
גו'אנה – כמה שאהבתי את הדמות הזו! איזה אישה, איזה כיף לקרוא ספרים על נשים כאלו אמתיות, חזקות ואנושיות. ג'ואנה עברה טראומה אישית וכואבת מאוד ולמרות הכאב והקושי, עשתה צעד כה אמיץ כאשר בחרה "לעזוב" הכל לכמה ימים וללכת להכיר ולהבין את עברו של אביה שרק נפטר ובד בבד גם להבין ולהכיר מחדש את עצמה.
ג'ואנה מגיעה לכפר שאליו היה ממוען המכתב לאישה שלא הכירה והתקבלה על ידי חלק מהאנשים בשמחה ובאהבה ועל ידי החלק השני בחשדנות ואף כעס.
החמימות שהיא מקבלת היא כמו מתנה לג'ואנה שכבר שכחה חום ואהבה מהם וההתמסרות שלה לחיקם הייתה מובנת והגיונית. מנגד, יש את אלו אשר חושדים שג'ואנה יכולה לעורר מתים ולחשוף שלדים שלא היו רוצים ולכן הם דואגים לזרוע בה פחדים שיבריחו אותה בחזרה לארצה.
גם בספר הזה יש קפיצות מההווה לעבר שאני כל כך אוהבת. הסיפורים על העבר הם מנקודת מבטו של הוגו, אביה, והם מספרים לנו על קורותיו בתקופה הקשה ההיא והנסיבות שהביאו אותו להיות איש קר ומעט מנוכר.
אני אוהבת ספרים מותחים ומרתקים שאנו כקוראים חושבים ושוברים את הראש יחד עם הדמות מה קרה, איך קרה, מי עשה ומה עשה. למרות שבקפיצות לעבר, הקורא מקבל מעט יותר מידע מהדמות שבהווה, עדיין יש הרגשה של סקרנות וצפייה יחד עם הדמות.
כבר כתבתי באחת הסקירות שלי שלא יצא לי הרבה לקרוא על ספרים על מלחמת העולם השנייה שלא מהצד היהודי (והשואה) וגם פה יש סיפור על איטלקים ואנגלים שחוו מלחמה, הרס וחורבן קשה.
כמה כיף זה לקרוא ספר וכמעט לטעום את ריחות הפסטה המתוארת שם, הלחם שנאפה ואפילו להשתוקק לבישקוטים עם כוס קפה.
היכולת של סופר להוליך אותך בשבילי העיירה, לדמיין את העצים, להרגיש את הרוח, להתפעל מהנופים, להריח את הריחות, לטעום את האוכל וגם לדמיין את כל הדמויות עד לפרטי פרטים – זה בעייני אומנות של ממש.
הספר היה מעניין, מסקרן ואף מותח עד לסופו המפתיע מאוד 😊
הספר הזה בהחלט נכנס לקטגוריית המומלצים שלי – אוהבת ספרים איכותיים שכאלה, כן ירבו!
כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS