קולו של המלאך - גיום מוסו

את הספר הזה קראתי לפני כ-6 שנים והוא היה זכור לי לטובה שהחלטתי לקרוא אותו לפני מס חודשים. מרוב שהוא כתוב בצורה טובה ואולי הסיבה שעברו 6 שנים, ממש הרגשתי את המתח והופתעתי מכל דף שעבר כאילו שלא קראתי אותו לפני 6 שנים.

הספר מספר על מדלן וג'ונתן שנתקלו אחד בשני כאשר ניסו לתפוס מקום לשבת בשדה התעופה ובהתקלות שלהם, נפלו להם הניידים. מרוב החיפזון להפסיק לטיסה, כל אחד הרים את הדברים שלו עם פרצוף חמוץ וכועס והלך לדרכו.
מאוחר מידי, שניהם הבינו שכל אחד הרים את הנייד של השני.
כל אחד מהם הציץ בתוכן הנייד וגילה קצת יותר על האדם שהנייד שייך לו. הגילוי המרעיש היה ששניהם קשורים בסוד אשר נשכח ונדחק אצל כל אחד מהם – עד למציאת הטלפון.
הייתי יכולה להרחיב על כל דמות כמו שאני אוהבת לנתח ואפילו קצת לשפוט אבל בגלל שבקריאת סוג ספר כמו זה כדאי להגיע עם ראש נקי וללא ידע מקדים, אני מעדיפה לקצר ורק לתת כמה מילות סיכום.

יש פה סיפור מעניין, רומנטי, מותח ומפתיע שהכתיבה שלו סוחפת ומעניינת.
הדמויות מורכבות ואנושיות.
לכולנו יש יצר חטטני בין אם נודה בזה ובין אם לא והחטטנות שלהם הובילה אותם לסיפור המורכב מסודות אפלים, קשרים עמוקים ואהבות גדולות אשר משכו אותי לכל מילה בספר.