איש ושמו אובה - פרדריק בקמן

תקציר:

הכירו את אוֹבֶה.
אוֹבה הוא איש עקרונות.
הוא מאמין בסדר ובמשמעת עצמית.
הוא יודע שאין בעולם שום הצדקה להשאיר את שקית הזבל ליד הפחים או לחנות באדום-לבן.
הוא מקפיד לעשות דברים כמו שצריך.

עכשיו, אובה רק רוצה למות בשקט. אבל הוא לא יכול. כי מעבר לכביש עוברים לגור שכנים חדשים. מהגרים כמובן. והבעל, המגודל, עושה רוורס עם העגלה הנגררת שמחוברת למכונית שלו לתוך הגינה הקדמית של אובה. והאישה, בהיריון, שולחת את שתי הילדות הקטנות אל אובה עם סיר של אורז בזעפרן. ויש גם איזה חתול רחוב שאיכשהו מצליח לדחוק את עצמו אל תוך חייו של אובה. ובל נשכח את רוּנֶה, שאמנם קנה ב-מ-וו, אבל גם לשכנים מסוגו צריך להושיט יד בעת צרה.

הסקירה שלי:

כל מה שקשור לספריו של פרדריק בקמן – אני שבויה. יש לו כישון לכתיבה כל כך שונה ומיוחדת ממה שהכרתי ויש לו אפשרות לשלב דרמה, קומדיה ואפילו מעט רומנטיקה בתוך ספר אחד.

לספר איש ושמו אובה הגעתי גם במקרה. הייתי בחנות ספרים ורכשתי את 'בריט מארי היתה כאן' בהמלצה של אחת המוכרות. קראתי את התקציר ואמרתי נלך על זה (סקירה על הספר בריט מארי).
אחרי שקראתי והבנתי שזה סגנון כתיבה שונה ומיוחד, החלטתי לחפש עוד ספרים של פרדריק בקמן ונתקלתי באיש ושמו אובה.

אז הספר מספר על איש עם עקרונות שמאוד חשובים לו, הוא במקרה גם פדנט, לא סבלני במיוחד ואדם בודד שסה"כ רוצה למות בשקט.
כאשר שכנים חדשים עוברים לגור ממש ממול, הוא שם לב שהם כל הזמן עוברים על חוקי העירייה, חוקי השכונה וגם החוקים שהוא עצמו הגדיר וזה דבר שמאוד מכעיס אותו.
אובה הזקן הנרגן והכועס דוחף והודף אותם מחייו עד שכבר לא מצליח עקב עקשנותה של השכנה החדשה (שבהריון) וכך מתפתח שם קשר לא ברור שמקלף את השכבות הקשות של אובה ולאט לאט מתגלה עולם ומלואו שהיה חבוי בו.

אז לאהוב את אובה עצמו – לא היה פשוט.
במהלך הספר הרגשתי שאפשר לכעוס עליו ומצד שני לרחם עליו ולרצות לשבת איתו לכוס קפה.
המשכתי לקרוא והשתגעתי מההתנהגות כהל כך עקרונית ועקשנית שלו ובמקביל הבנתי מדוע הוא נסגר מפני כל העולם.

בסופו של דבר, אובה נגע לליבי, פשוט כמשמעו.
יש שם סיפור שנרקם בינו לבין השכנים החדשים וגם הוותיקים ואפילו חתול שמצליח להתקרב אליו ואיכשהו במהלך הספר משהו מתגלה באובה הקר והעקשן וזה גרם לי להבין שהדרך הקשה הייתה שווה רק כדי לגלות בסוף את מה שיושב על ליבו.

הספר הזה ריגש אותי, הצחיק אותי, הכעיס אותי אבל הכי חשוב הספר הזה גרם לי לאהוב ולרצות מאוד להכיר את אובה, לשבת איתו ולשמוע על עברו, על חייו ועל משפחתו.

צריך להבין שהספר הזה שונה, בדיוק כמו אובה – אבל מי שקורא אותו – מתרגש ומתאהב.
מומלץ בחום!

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן