פיתוי משעשע - נטשה מדיסון

  • סוקרת: יעל ועקנין
  • סופר/ת: נטשה מדיסון
  • ז'אנר: רומן אירוטי
  • הוצאה לאור: אדל
  • מספר עמודים: 350

תקציר:

לורן
השיבה לעבודה הייתה צריכה להיות תקופת מעבר חלקה, אך הבוס החדש שלי התגלה כאידיוט שחצן ויהיר והפך במהרה את חיי המקצועיים לעולם של עינויים. טוב, בסדר, אולי כשקראתי לו ‘אידיוט’ זה לא היה הרגע הכי מוצלח שלי, אבל זה היה לפני שידעתי שהוא הבוס. לתעב אותו לא היה אמור להיות קשה מדי, אבל לא לקחתי בחשבון שהוא גם יכול להיות נאה ומקסים כל כך כשהוא לא מעצבן אותי.

אוסטין
ציפיתי מהעוזרת החדשה שלי שתהיה מקצועית ודייקנית, אבל כל מה שקיבלתי הם מבטים עוינים והערות עוקצניות. הייתי צריך לפטר את החוצפנית הקטנה, אך במקום זאת, כל שיכולתי לחשוב עליו היה לכופף אותה מעל השולחן ולהפר את כל הכללים שהצבתי לעצמי.

מבט אחד.
נגיעה אחת.
לילה אחד.

אלה הם הכללים ואם נפר אותם, חיינו לעולם לא ישובו להיות כפי שהיו.

הסקירה שלי:

את הספר הזה רכשתי כי חיפשתי ספר קליל, מצחיק (היו עליו המון תגובות שהוא מצחיק) וגם שם הספר הוא, ובכן, פיתוי משעשע – חייב להיות מצחיק, לא?

אז הספר מספר על לורן אשר הבוס החדש שלה הוא יהיר, לא נחמד אבל כמובן מושך ברמה שהיא לא יכולה לעמוד בה (כצפוי מסוג הספרים האלו).
אוסטין, הלוא הוא הבוס השחצן גם לא מחבב במיוחד את העוזרת החדשה שלו אבל גם במקרה שלו, הוא נמשך אליה ברמה שקשה לו לעמוד בה.

בגדול, כל הספר באמת נמצא בתקציר.
לורן מצחיקה, פייטרית לא קטנה וגם אמא ל-2 ילדים שבנוסף להכל, בעלה בגד בה עם המורה של הילד ועזב אותה.
לורן מצליחה לעצבן את הבוס שלה עם הציניות שלה ואי הסבילות שלה ליהירותו ובמקביל גורמת לו לחשוק בה בצורה מאוד ברורה ומאוד לא מכובדת – בכל זאת, הוא הבוס.
אוסטין הוא בחור שחצן שבטוח שהוא מתת אל וכמובן שמזיין כל מי ומה שזז, אני אגב, לא אוהבת את כל התכונות האלו לא במציאות וגם לא בגיבור ספרותי.
נשמע שזה הולך לכיוון של רומן אירוטי רגיל – בוס חושק במזכירה, היא בו אבל הם מתאבים.
אז לא, הספר הזה לא היה כ"כ בנאלי אחרי הכל.
אומנם היו המון תגובות שהוא מצחיק עד דמות, אני לא ממש דמעתי ולא בטוחה אם צחקתי יותר מידי. כן, היו קטעים שהעלו גיחוך אבל חלק מהדברים שנעשו שם בין הגיבורים, בעיניי היו מופרחים WAY TOO MUCH.
הדברים המצחיקים כביכול הם מעשי הקונדס שעשו הגיבורים אחד לשני וסוג של מסכת התעללות משעשעת שכל אחד מהם עבר ואפשר להניח שזה מה שנתן לספר להיות שונה מרומן אירוטי רגיל.
כן, יש פה גבר חזק ועשיר וכן יש פה בחורה לא עשירה שמריירת על הגבר המדובר אבל הדינמיקה ביניהם בספר לא הייתה על אותו תבנית קבועה ואת זה אהבתי.
אהבתי שהסופרת יצאה מהתבנית של בחור חתיך על, עשיר כקורח ובחורה צעירה ולא מנוסה שביום ראשון חווים מתח מיני וביום שלישי כבר מאוהבים – תודה לאל, פה היה הרבה מעבר!
למרות שלא נקרעתי מצחוק במהלך הספר, כן אהבתי את השטויות שם עשו ואת העובדה שכל אחד כעס וסלח באותה המידה בגלל החיבור שנוצר ביניהם.
הספר נכתב פעם אחת מנקודת מבטה של לורן ופעם אחת מנקודת מבטו של אוסטין וזה בעיניי אחד הדברים שאני הכי אוהבת בספרים. אין לי העדפה לגוף ראשון או גוף שלישי אבל כשיש ספר שרואים את נקודת מבטו של כל דמות, זה בעיניי נותן לי אפשרות להיכנס ממש לראש של כל אחד מהם ולהבין את מה שעובר עליהם – זה מוסיף מאוד לחוויה של קריאת הספר.

ללורן יש את קיילי, אחותה המגניבה עד מאוד! נדלקתי על הדמות הזו ממש. קיילי היא בדיוק מה שלורן צריכה אחרי שבעלה עזב אותה והיא אחות טובה ובמקביל גם מנסה להוציא אותה מאזור הנוחות שלה.
לאוסטין יש את נח, חברו הטוב זה משכבר הימים. גם נח הוא אחלה חבר. עוזר לו מצד אחד ומצד שני נהנה מכל מה שקורה בין אוסטין לבין לורן.

אז לסיכום – אחלה ספר. לא בכיתי מצחוק אבל כן השתעשעתי וכן אהבתי את הסיפור.
אהבתי שהארוטיקה לא השתלטה על כל הספר אבל כן נתנה לו משקל מסוים – בעיניי זה היה בול.

ממליצה מאוד!
ולא לשכוח שיש ספר המשך – פיתוי מסובך

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן