החוקים של מוזס - איימי הרמון

את הספר הזה רכשתי בעקבות המלצות של חברה וגם ראיתי ברשת את כל התגובות החיוביות עליו.
הכריכה הייתה מעניינת, לא ברורה כל כך וזה אפיין את התקציר שהיה נשמע מעניין מצד אחד אבל לא בהכרח ברור מהצד השני.

אני לא יודעת אם זה כתוב איפשהו אבל יש פה מעט מן הבדיוני בספר הזה.
לא רוצה להגיד מה היה בדיוני – כדי לא להרוס – אבל לדעתי זה רק הוסיף לספר הזה רוחניות ועומק.
מוזס – איזה דמות עוצמתית. הוא היה מיוחד, מגוון, שונה ובד בבד מסקרן, מושך ורגיש כל כך.
הדברים שהוא עשה וגם לא עשה, באו מהבטן שלו, באו מהלב שלו באו מהראש שלו. הוא חווה כל תנועה, מחשבה ואמרה בצורה מאוד מוחשית וזה היה חזק מאוד.

ג'ורג'יה – מה יש לומר על דמות כזו טובה וטהורה. דמות שכולה נתינה, אכפתיות, קבלת השונה, יודעת לאהוב ויודעת לכעוס. יודעת לשמור בבטן ויודעת לצעוק. אהבתי אותה מאוד ואהבתי את הקשר בינה לבין מוזס. הקשר שלהם היה שונה, מגוון ומיוחד בדיוק כמו כל אחד מהם לחוד.

הספר מלא בפיתולים, הפתעות, חששות, הבנה והמון אהבה.
קראתי אותו וכאבתי, התרגשתי, שמחתי, הופתעתי ובאמת שממש התאהבתי.

אני אוהבת ספרים שמובילים אותך בדרכים קשות, כואבות, לפעמים קלות ואפילו קצת הזויות אבל הידיעה שבסוף הספר אתה מחייך ומרגיש שהגיבורים הגיעו לנחלתם – זה מרגש וכיף לקריאה.
במילה אחת – וואו.
ב-2 מילים – מומלץ בחום!