החוקים של מוזס - איימי הרמון

  • סוקרת: יעל ועקנין
  • סופר/ת: איימי הרמון
  • ז'אנר: רומן רומנטי
  • הוצאה לאור: א(ה)בות
  • מספר עמודים: 364

תקציר:

זהו סיפור על אובדן ואמונה, כאב ותקווה. זהו סיפור על אהבה גדולה.
מישהו מצא אותו עטוף במגבת בתוך סל כביסה במכבסה, תינוק גוסס והוא בן שעות ספורות בלבד.
הם קראו לו בייבי מוזס, כשסיפרו עליו בחדשות השעה עשר: הרך הנולד שננטש בסל כביסה במכבסה אוטומטית.
הוא נולד לאמא מכורה לקראק וצפוי היה לסבול מבעיות רבות. דמיינתי שלתינוק הקראק, יש סדק ענק החוצה את גופו, כאילו נשבר בעת לידתו. ידעתי שאין זו הכוונה בכינוי, אך הדימוי נצרב במוחי. יכול להיות שהעובדה שהיה שבור, משכה אותי אליו מלכתחילה.
הכל קרה עוד בטרם נולדתי, וכשכבר הכרתי את מוזס ואמא שלי סיפרה לי עליו, אלה כבר היו החדשות של אתמול ואיש לא התעניין בו עוד.
אנשים אוהבים תינוקות, אפילו תינוקות חולים. אפילו תינוקות קראק. אבל תינוקות גדלים והופכים לילדים וילדים הופכים לנערים. איש איננו מעוניין בנער מתוסבך.
ומוזס היה מתוסבך. מוזס היה חוק בפני עצמו. אבל הוא גם היה שונה ואקזוטי ויפיפה. החיבור בינינו שינה את חיי במובנים שמעולם לא דמיינתי.
יכול להיות שהייתי צריכה לשמור מרחק, כמו שאמא שלי הזהירה אותי.
אפילו מוזס הזהיר אותי. אבל לא שמרתי מרחק.
וכך מתחיל סיפור על כאב ועל הבטחה, שברון לב ורפוי, על חיים ועל מוות.
סיפור על לפני ואחרי, על התחלות חדשות ועל אינסוף.
אך מעל לכל… זהו סיפור אהבה.

הסקירה שלי:

את הספר הזה רכשתי בעקבות המלצות של חברה וגם ראיתי ברשת את כל התגובות החיוביות עליו.
הכריכה הייתה מעניינת, לא ברורה כל כך וזה אפיין את התקציר שהיה נשמע מעניין מצד אחד אבל לא בהכרח ברור מהצד השני.

אני לא יודעת אם זה כתוב איפשהו אבל יש פה מעט מן הבדיוני בספר הזה.
לא רוצה להגיד מה היה בדיוני – כדי לא להרוס – אבל לדעתי זה רק הוסיף לספר הזה רוחניות ועומק.
מוזס – איזה דמות עוצמתית. הוא היה מיוחד, מגוון, שונה ובד בבד מסקרן, מושך ורגיש כל כך.
הדברים שהוא עשה וגם לא עשה, באו מהבטן שלו, באו מהלב שלו באו מהראש שלו. הוא חווה כל תנועה, מחשבה ואמרה בצורה מאוד מוחשית וזה היה חזק מאוד.

ג'ורג'יה – מה יש לומר על דמות כזו טובה וטהורה. דמות שכולה נתינה, אכפתיות, קבלת השונה, יודעת לאהוב ויודעת לכעוס. יודעת לשמור בבטן ויודעת לצעוק. אהבתי אותה מאוד ואהבתי את הקשר בינה לבין מוזס. הקשר שלהם היה שונה, מגוון ומיוחד בדיוק כמו כל אחד מהם לחוד.

הספר מלא בפיתולים, הפתעות, חששות, הבנה והמון אהבה.
קראתי אותו וכאבתי, התרגשתי, שמחתי, הופתעתי ובאמת שממש התאהבתי.

אני אוהבת ספרים שמובילים אותך בדרכים קשות, כואבות, לפעמים קלות ואפילו קצת הזויות אבל הידיעה שבסוף הספר אתה מחייך ומרגיש שהגיבורים הגיעו לנחלתם – זה מרגש וכיף לקריאה.
במילה אחת – וואו.
ב-2 מילים – מומלץ בחום!

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן