מה שאליס שכחה - ליאן מוריארטי

תקציר:

מכה קטנה בראש – ועשר שנים הלכו לאיבוד כשאליס מתעוררת על רצפת חדר הכושר היא בטוחה לגמרי שהיא בת 29, מאוהבת בבעלה עד הגג, ובהיריון עם ילדה הראשון. הדבר היחיד שלא ברור לה זה מה היא עושה בחדר כושר. היא הרי שונאת להתעמל! אבל בבית החולים שאליו היא מגיעה עקב זעזוע מוח מנפילה, צפויים לה גילויים מפתיעים עוד הרבה יותר: היא כבר בת 39! יש לה שלושה ילדים! אחותה בקושי מדברת איתה, והיא בהליכי גירושין מבעלה. אליס מתפעלת מהגרסה החדשה שלה – רזה, מטופחת ולבושה בגדי מעצבים, אבל לא מבינה מה קרה. איך יכול להיות שהיא, הבחורה המפוזרת והנינוחה, הפכה לאחת האימהות המתוקתקות שתמיד ליגלגה להן? ואיך יכולות עשר שנים להימחק מהזיכרון לגמרי? אליס חוזרת הביתה ומתחילה לשחזר את העשור האבוד. כשזיכרונה חוזר טיפין־טיפין היא מגלה ששִכחה יכולה להיות גם הזדמנות להתחלה חדשה.

הסקירה שלי:

אני אפתח בווידוי – עברתי ליד הספר הזה וכמעט קניתי אותו עשרות פעמים!
גם בסיבוב בחנויות, גם בשיטוטים באתרי הספרים וגם בירידי הספרים – כל הזמן הייתי קרובה לקנות אותו ובסוף – לא קניתי. וכל זה עוד לפני שקראתי את התקציר ורק ראיתי את שם הספר, ישר וויתרתי.
אחרי שקראתי את התקציר התחלתי להתלבט לגביו כי הוא נשמע מעניין אבל מצד שני היה לי חשש שהספר הזה יהיה לי כבד ולא עם סוף טוב כמו שאני אוהבת.
כפי שאתם רואים, בסוף רכשתי אותו (דווקא ביריד ספרים) ואני מרגישה קצת מצחיק שהתעקשתי כל כך לא לרכוש אותו עד עכשיו כיון שגיליתי ספר מיוחד שלא נתקלתי בדומה לו.

אז הספר מספר על אליס שהתעוררה אחרי נפילה שגרמה לה לקבל מכה בראש והיא אינה זוכרת 10 שנים מחייה. כלומר, היא בטוחה שהיא בת 29, בהריון ראשון ומאוהבת בבעלה הטרי, ניק.
הספר נכתב בצורה ממש טובה לדעתי. סגנון הכתיבה בונה לנו כמו מתח קטן שלוקח אותנו יחד עם אליס בניסיון להבין מה קרה בעשור של חייה שאותו היא שכחה.
גם אנחנו לאט לאט מנסים להבין מה קרה בינה לבין בעלה, מה קרה לה עם אחותי, עם ילדיה ובכללי איפה היא נמצאת ביחס לכל הסביבה.
יש פה ושם טיזרים שגורמים לנו כקורא לרצות ולהמשיך לעבור עוד דף ועוד דף עד שנבין יותר טוב על המצב.

יש פה סיפור טוב. יש פה דמויות מעניינות מאוד!
מאוד אהבתי את אליס, מאוד אהבתי את אליס הצעירה, החמודה, תמימה מעט וטובת לב וכמצופה לא חיבבתי את האליס של ה-10 שנים שנעלמו.
אני חושבת שבספר הזה הדמויות מסביב היו מאוד עמוקות ורחבות ונבנו בצורה ממש טובה.
אליזבת אחותה, מאוד התחברתי אליה. מאוד אהבתי את הכנות שלה, אהבתי גם את התבוסתנות (ההגיונית) שלה ובמיוחד את העובדה שלמרות הצגת ה"פסימיות" שלה היא ידעה להודות שבפנים היא עדיין בן אדם מאמין. היא דמות מעוררת השראה בעיניי – היא אמיצה והיא מהממת.

אני לא ארחיב יותר מידי כי אני לא רוצה להרוס לכם את החוויה של הספר הזה אבל אני רק אגיד שזה ספר מאוד מיוחד. יש פה סיפור מעניין, יש פה דמויות מאוד טובות.
כל דף בסיפור לוקח אותנו למסע מרתק וכל דמות מוסיפה נפח וקצב לסיפור הזה.

אז אם בהתחלה אמרתי שהמון פעמים עברתי ליד הספר הזה ולא רכשתי אותו – עכשיו אני מודה שזה היה טעות. אז אומנם לקח לי המון זמן להגיע לספר הזה, בסוף הגעתי אליו ונהניתי מכל רגע.

למי שמחפש ספר עם סיפור מעניין, קצת מרגש, קצת רומנטי, קצת כואב – זה הסיפור בשבילכם.

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן