לס - אנדרו שון גריר

תקציר:

מי אמר שאנחנו לא יכולים לברוח מהצרות שלנו? ארתור לס, סופר שהקריירה שלו מדשדשת, עומד לחגוג יום הולדת חמישים כשהוא מקבל הזמנה לחתונה של האקס שלו. אם ייעתר להזמנה יספוג מבטים מכל עבר, אם יסרב – זה ייראה כמו תבוסה. על שולחנו הצטברו הזמנות לאירועים ספרותיים אזטוריים מסביב לעולם. ובכן – מה נותר ללס לעשות מלבד להיענות לכולן?

וכך, מצויד באליבי המושלם, הוא עוזב את סן פרנסיסקו ויוצא למסע ספרותי חובק עולם; מסע שבמהלכו כמעט יתאהב בפריז, כמעט ימצא את מותו בברלין, יחמוק בקושי מסופת אבק במדבר סהרה, ירשום את עצמו בטעות לאתר התבודדות נוצרי בדרום הודו וייתקל, באי בודד באוקיינוס ההודי, באדם האחרון עלי אדמות שהוא רוצה לפגוש. היכנשהו בדרך ימלאו לו חמישים, ולכל אורכה ילוו אותו אהבתו הראשונה וזו האחרונה; כי למרות כל התאונות, הטעויות, ההנחות השגויות וההשמטות, לס הוא מעל לכול סיפור אהבה, הרהור מתוק-מריר על הזמן, על הזדמנויות אבודות ועל נפתולי הלב האנושי, שנכתב בידי סופר ש"הניו יורק טיימס" שיבח כ"מלהיב, מלודי, נוגע ללב ושנון".

הסקירה שלי:

בספר הזה נתקלתי במקרה כשראיתי המלצה עליו באחת מקבוצות הספרים. הסקירה הייתה מעניינת ולאחר מכן קראתי את התקציר. גם התקציר נראה מבטיח והכריכה נראתה אפילו יותר מבטיחה.
אז רכשתי את הספר הזה באחד מיריד הספרים והתיישבתי מיד לקרוא אותו.

זה היה לפני כחודש (פלוס מינוס) ומאז עצרתי איפשהו בהתחלה, קראתי ספר אחר, חזרתי לספר הזה ועצרתי שוב אחרי כמה עמודים (ושוב קראתי ספר או שניים באמצע) ובהחלטה השלישית לחזור אליו, איבדתי עניין מהר יותר מכל הניסיונות הקודמים.
רק עכשיו אני כותבת את הסקירה כי מאוד רציתי לחזור ולקרוא את הספר שוב וכמובן שקיוויתי לסיים אותו ולכתוב סקירה מלאה אבל עם כל הרצון וכל הנקודות המבטיחות שאמרתי בתחילת הסקירה, התייאשתי. אני לא מוצאת עניין בספר.

אני מאוד אוהבת ספרים הומוריסטיים בסגנון שכזה. קראתי את הפיתוי לחיים מאושרים, איש ושמו אובה, הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם ועוד רבים וטובים שחלקם כבשו אותי מהעמוד הראשון וחלקם רק אחרי כמה עמודים.
אבל לצערי, עם הספר לס, לא הצלחתי למצוא עניין, לא מצאתי את ההומור, השנינות או כל דבר אחר שקיוויתי למצוא.

למען האמת, הרגשתי מעט משועממת. לא הרגשתי כלום מהדמות. כל הזמן דמיינתי אותו עם פרצוף עגמומי, הולך שפוף וגורר רגליים. לא יודעת למה, ככה ראיתי אותו ולא הצלחתי להתנער מזה עד שהחלטתי שזה לא זה.

אז מהספר הזה נפרדתי בשלב כלשהו באמצע ויש לי הרגשה שהדעות עליו עוד יהיו חלוקות…

אם נהניתם ממנו, שתפו אותי 😊

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן