שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק - גייל פארנט

תקציר:

בבית ההורים, בדירה קטנה ומעופשת במנהטן, בדירה מהודרת יותר בעיר, במשקל תקין, במשקל עודף קל, במשקל שכבר לא נעים לומר מהו – שילה לוין מנסה לחיות את חייה. וזה לא קל.
הכול לכאורה בסדר איתה, חוץ ממה שלא: האף שלה יהודי מדי, הלימודים שלה לא מובילים לשום מקום, החברות שלה נישאות בזו אחר זו, הגבר שהיא גואלת מבתוליו הנצחיים מתגלה כשמוק, והעתיד – ובכן, העתיד הוא חתיכת בדידות מייאשת.
אז שילה לוין כותבת מכתב התאבדות. ככל הנראה מכתב ההתאבדות המצחיק, המבריק וחסר העכבות שנכתב אי פעם. יש לה תוכנית שלמה: שמלה להיקבר בה, רב חתיך שיספיד אותה, צוואה יוצאת דופן וגם מספיק כדורים לביצוע המשימה.
אבל קודם, כאמור, היא תשאיר אחריה מכתב. כזה שיגרום לכל אוהביה להתחרט על מעשיהם לעולם.

הסקירה שלי:

את הספר הזה קניתי רק לאחר שראיתי המלצות עליו. שם הספר לא ממש משך אותי וגם לא הכריכה. גם כשקראתי את התקציר לא הייתי בטוחה שזה יהיה ספר כלבבי.

הספר מספר על שילה לוין היהודייה אשר גרה בניו יורק של שנות ה60-70 עם אמא יהודייה (עם כל המשתמע מכך) שמנסה לחיות את החיים במסלול של לימודים, חתונה ומשפחה וזה לא כל כך מצליח לה.
בגלל ששילה אינה משיגה את מה המצופה ממנה ומה שהיא מצפה מעצמה, היא מתייאשת ומחליטה להתאבד ולכתוב מכתב התאבדות אשר יסביר את הסיבה לסיום החיים.

אז שילה כדמות – דמות יותר אמיתית מזו לא קראתי. ממש הרגשתי שמדובר בבן אדם ולא דמות פרי דמיונה של הכותבת. כל הציפיות שיש להורים ולסביבה (במיוחד בהתאם לתקופה המדוברת), העובדה שהיא הודתה בכך שהיא מקנאה בחברות שלה ואפילו באחותה שכן מצליחות להשיג את ה"חיים הטובים" כי הן מצאו בעל והקימו משפחה. העובדה שהיא מודה שהיא בלית ברירה תמיד חזרה למוכר ולבטוח למרות שלא בהכרח רצתה. העובדה שהסכימה להתפשר פעם אחר פעם על בן זוג מסויים או עבודה שהיא רוצה ורק כי כולם מסביבה כבר במקום אחר והיא עוד תקועה.
הספר מסופר מנקודת מבטה של שילה ובין לבין שילה מדברת על עצמה בגוף שלישי – שזה הוסיף פן משעשע להכל.

הספר נכתב בקצר מגניב, קליל, כיפי שממש גורם לנו להיכנס לקרביים של המשפחה הממוצעת היהודית בניו יורק של שנות ה70.
שילה היא מצחיקה, היא צינית והיא לא פראיירית.
היא צוחקת על עצמה וגם על הסביבה, היא מבקרת את עצמה ובמיוחד את הסביבה ולמרות שהיא מוכנה להתפשר לא פעם אחת, היא ממשיכה לרצות מעבר לזה.
התבאסתי בשבילה לאורך כל הספר ובמקביל כעסתי עליה שהיא בוחרת לסיים את חייה.

שילה הצליחה להיכנס לי ללב לחלוטין. מאוד רציתי שהיא תמצא את הבחור שיאהב אותה ללא תנאים אבל זה לא רומן ולא מתיימר להיות רומן – זה ספר שונה, שונה ומיוחד עד מאוד.

שילה הכירה לי עולם שלא הכרתי אלא רק שמעתי עליו "שמועות" וחצאי אמת.
שילה הכניסה אותי לעולם שנראה שונה מאוד מבחוץ מאשר מה שהוא מבפנים.

אז מלבד הכוכבת בספר – שילה לוין – אני ממש אהבתי את הערות המתרגמת – שלי גרוס.
לא סתם כתוב על הכריכה: תרגמה ויותר מכך.
הערות המתרגמת בדרך כלל מאוד בנאליות אבל בספר הזה הן הרבה מעבר.

אז בגדול – אני ממליצה לכם בחום לקרוא אותו!

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן