עונת החתונות - ליסה קלייפס

את הספר הזה רכשתי וקראתי לפני מספר חודשים.
לאחרונה גיליתי שזו אותה סופרת שכתבה את הספר – שלי עד חצות – שכל כך אהבתי.

הספר הזה שונה מהסדרה של משפחת הת׳אווי מהספר – שלי עד חצות – הסדרה היא רומן היסטורי ופה מדובר ברומן יותר עכשווי.
הספר מספר על אייברי, בעלת עסק לארגון חתונות אשר עומדת בפני ארגון חתונה של משפחה מאוד נחשבת ועשירה והמעשה הזה יכול להזניק את הקריירה שלה או להזיק לה.
באחד מהמפגשים היא נתקלת בג'ו ומכיוון שהוא אינו נראה כמו חלק מהאנשים המאוד מכובדים אשר מתועדים להיות אורחים בחתונה, היא טועה וחושבת שהוא צלם.

בספר הזה יש מעט רומנטיקה, מעט (רק ממש מעט) מסתורין והסיפור שלו לא כולו סובב סביב זוג אחד – לכן זה בדרך כלל הופך את זה לספר טוב.
אממה, פחות הסתדרתי עם העובדה שמהרגע שהיא טעתה וחשבה שג'ו צלם ועד לרגע שהם מצאו את עצמם במיטה – לא הספקתי לספור עד 10. סצינת הסקס הראשונה הייתה בעיניי לא טובה בשום צורה. לא קניתי כ-ל-ו-ם.

אייברי קצת שיגעה אותי בהתחלה, היא הייתה עקשנית להתרחק מג'ו למרות שנפלה לזרועותיו אחרי 5 דק של היכרות אשר מבחינתה היו טעות ובלה בלה אבל כמובן שהיא התחילה להרגיש את ניצני האהבה אחרי לילה אחד!
אני חושבת שאישה המעבירה לילה עם גבר כמעט זר בדרך כלל לא מתאהבת בו למחרת – זה לא נראה לי הולך יחד.

ג'ו היה מתוק, אין מה לומר. עקשן, בטוח בעצמו אבל עם לב טוב ואכפתי.

היו זוגות יפים יותר שקראתי עליהם (בטח ובטח בספר אחר של הסופרת) והיו רומנים טובים יותר אבל הספר הזה היה טוב, קליל ונחמד.
אהבתי שהיו סיפורים מעניינים גם על הדמויות – על אחותה של אייברי וגם על הזוג שהיא ארגנה לו את החתונה.

בגדול, ספר קליל וטוב שנחמד להעביר איתו את הזמן.