כמה רחוק את מוכנה ללכת - מאירה ברנע-גולדברג

  • סוקרת: יעל ועקנין
  • סופר/ת: מאירה ברנע-גולדברג
  • ז'אנר: פרוזה מקור
  • הוצאה לאור: כנרת זמורה ביתן
  • מספר עמודים: 384

תקציר:

לגיבורת הספר כמה רחוק את מוכנה ללכת אין שם. כולם מכנים אותה "חמודה". היא נשואה באושר לגבר מקסים ומתחשב, יש לה עבודה מעניינת וחיים מלאים ומספקים. רק דבר אחד חסר בתמונת החיים המושלמים שלה – תינוק. דווקא היא, שהכול תמיד הלך לה כל כך בקלות, נאלצת ללמוד בדרך הקשה שלא תמיד משיגים את הדבר שרוצים יותר מכול.
ברנע־גולדברג מתארת בדרך ייחודית ומרגשת את המסע שאליו יוצאת הגיבורה שלה. גיבורה שהיא במידה רבה גם היא. זהו מסע סוחף ומטלטל, זרוע בבוּרות ובאטימות, אך גם מלא אומץ לא מצוי וישירות כובשת. במהלך המסע תגלה חמודה את פניהם האמיתיות של הקרובים לה וגם כמה אמיתות כואבות על המקום שאנחנו חיים בו, לצד רוך, חסד ואהבה במקומות לא צפויים. היא תיאלץ להניח לאשליית השליטה ולהפקיד את גופה, את נפשה ואת רחמה בידי המערכת, ובעיקר – להתבגר ולעמוד על שלה, להחליט כמה רחוק היא תהיה מוכנה ללכת כדי להשיג את שכמהה אליו נפשה.

הסקירה שלי:

את הספר הזה קניתי באחד מיריד הספרים מכיוון שכבר מהתקציר ראיתי שמדובר בספר שונה.
זה לא עוד ספר של זוג שחי באושר ועושר ואהבה אינסופית והכל ורדים ושושנים.
בנוסף, זכרתי שאת ספרה הקודם של הסופרת – מסעותיי עם חמותי – אהבתי דווקא בגלל השוני שלו משאר הספרים המוכרים.

הספר מספר על חמודה, כן זה הכינוי שלה לאורך כל הספר, אשר נמצאת במקום טוב בחייה בכל הקשור לעבודה ולבעל תומך ואוהב אך לאחר כמה שנות נישואים הם לא מצליחים להרות ומשם מתחילה הסאגה.
למה סאגה? זה הרי ידוע שכל זוג בישראל שלא נכנס להריון בשנה שנתיים הראשונות לנישואים מיד נושא אות קלון (האמינו לי, אני יודעת).
מיד מתחילות השאלות, המבטים והעצות, ולגיבורה שלנו, כמו לנשים רבות במעמדה, נמאס.

הסיפור עוקב אחרי חמודה וחושף בפנינו את ההתמודדות והקושי בהשגת ההיריון הרצוי מול הציפייה מכולם, ההרגשה השונה ליד כל הזוגות עם הילדים, הפניה לטיפולי הפוריות וגם הוויתור והמחשבה על אימוץ.

אהבתי לקרוא ספר שמראה התמודדות שכזו עם גיבורה שמצד אחד נראתה חזקה ואמיצה ומצד שני חלשה ופחדנית – אהבתי מאוד את בעלה האמיץ, האדיש, הרגוע והתומך.
למה אני אומרת אהבתי את בעלה האדיש והרגוע כי כשיש גיבורה כמו חמודה שהיא כל כולה אמוציונלית, קיצונית, חרדתית וגם קצת חזקה – צריך מישהו שיאזן. מישהו שייקח את הדברים ברוח טובה וחיובית וייתן לה את השלווה שהיא זקוקה לה.

מאוד התחברתי לספר, כעסתי איתה והתאכזבתי איתה והכי חשוב כשהיה צריך – שמחתי איתה!

מי שמחפש סיפור שונה, אמיתי וכזה שגורם לנו להסתכל קצת שונה על זוגות ללא ילדים -אני ממליצה

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן