כמה רחוק את מוכנה ללכת - מאירה ברנע-גולדברג

את הספר הזה קניתי באחד מיריד הספרים מכיוון שכבר מהתקציר ראיתי שמדובר בספר שונה.
זה לא עוד ספר של זוג שחי באושר ועושר ואהבה אינסופית והכל ורדים ושושנים.
בנוסף, זכרתי שאת ספרה הקודם של הסופרת – מסעותיי עם חמותי – אהבתי דווקא בגלל השוני שלו משאר הספרים המוכרים.

הספר מספר על חמודה, כן זה הכינוי שלה לאורך כל הספר, אשר נמצאת במקום טוב בחייה בכל הקשור לעבודה ולבעל תומך ואוהב אך לאחר כמה שנות נישואים הם לא מצליחים להרות ומשם מתחילה הסאגה.
למה סאגה? זה הרי ידוע שכל זוג בישראל שלא נכנס להריון בשנה שנתיים הראשונות לנישואים מיד נושא אות קלון (האמינו לי, אני יודעת).
מיד מתחילות השאלות, המבטים והעצות, ולגיבורה שלנו, כמו לנשים רבות במעמדה, נמאס.

הסיפור עוקב אחרי חמודה וחושף בפנינו את ההתמודדות והקושי בהשגת ההיריון הרצוי מול הציפייה מכולם, ההרגשה השונה ליד כל הזוגות עם הילדים, הפניה לטיפולי הפוריות וגם הוויתור והמחשבה על אימוץ.

אהבתי לקרוא ספר שמראה התמודדות שכזו עם גיבורה שמצד אחד נראתה חזקה ואמיצה ומצד שני חלשה ופחדנית – אהבתי מאוד את בעלה האמיץ, האדיש, הרגוע והתומך.
למה אני אומרת אהבתי את בעלה האדיש והרגוע כי כשיש גיבורה כמו חמודה שהיא כל כולה אמוציונלית, קיצונית, חרדתית וגם קצת חזקה – צריך מישהו שיאזן. מישהו שייקח את הדברים ברוח טובה וחיובית וייתן לה את השלווה שהיא זקוקה לה.

מאוד התחברתי לספר, כעסתי איתה והתאכזבתי איתה והכי חשוב כשהיה צריך – שמחתי איתה!

מי שמחפש סיפור שונה, אמיתי וכזה שגורם לנו להסתכל קצת שונה על זוגות ללא ילדים -אני ממליצה