נערת יום הולדת - פנלופה דאגלאס

אז את הספר הזה קניתי רק בגלל התקציר שלו.
כשהוא יצא היה עליו המון באז ברשת והתחילו לצוץ המון סקירות אבל בגלל שהתקציר היה כ"כ שונה משאר הספרים שאני מכירה, לא רציתי לקרוא סקירות אלא לבוא אליו עם ראש נקי מדעות.

האמת, אני לא אכתוב על מה הספר כמו כמעט בכל סקירה שלי. אפילו בתיאור קצר של הספר, אני עלולה לחשוף יותר ממה שכדאי.

אני רק אגיד את הדברים האלו…
ציפיתי לספר שונה ולא תבניתי, משהו שילך רחוק מהמציאות שאני מכירה או מתבנית הספרים שאני נתקלת בהם וקיבלתי מה שציפיתי ויותר.

מלבד הדמויות החזקות המעניינות, העלילה הייתה שונה, סבוכה, כואבת, מרגשת וכזו שבאמת גורמת לך להסתכל אחרת על דברים לא קונבנציונליים.

הספר הוא סוג של טאבו, המילה הזו נאמרה על הספר הזה לא מעט ברשתות החברתיות ונכון, הוא באמת לא מספר על זוג רגיל. יש פה ילדה בת 19 וגבר בן 38 ורק במקרה הגבר הזה הוא האבא של בן הזוג שלה.

הספר התחיל עם עניין והמשיך עם בלאגן בעניין אז אפשר לומר שמהעמוד הראשון נדבקתי לספר!
קראתי אותו בפחות מ24 שעות וליבי נכמר לפייק.
לחשוב שהוא נמשך לבת הזוג של הבן שלו. לחשוב שהוא מתחיל להרגיש דברים אליה. היא בת הזוג של הבן שלו!
הוא בן 38 והיא סה"כ "ילדה" בת 19.
פייק נכנס לי מתחת לעור. הכאב שלו, המאבק הפנימי שלו, הרצונות שלו שהתנגשו אחד בשני והכמיהה שלו למשהו שרחוק ממנו שנות אור אבל בעצם נמצא ממש לידו.
גם את ג'ורדן היה אפשר להבין, אי אפשר לבחור למי נמשכים. אי אפשר לבחור את מי רוצים. הלב רוצה מה שהלב רוצה.
אז אני יכולה לומר שמההתחלה אני הייתי בעדם – למרות הפרש הגילאים ולמרות המצב המסובך.

הספר היה כתוב טוב, מעניין וסוחף. הוא היה מפתיע, הוא היה כואב ועצוב והוא היה מרגש.
אפילו הסצנות הארוטיות היו משובחות, לא מוגזמות ולא מאולצות – הן היו בדיוק במינון הנכון, במוד הנכון ובדרך הנכונה.
ושוב, זה באמת שונה מהרבה ספרים בז'אנר שכבר הוציאו את החשק מלקרוא אותם.

דבר אחד קצת ביאס לצערי וזה טעויות הפיסוק וההגהה.
מצאתי הרבה פסיקים שלא היו במקום. היו כמה פעמים שהאות ו' נכנסה לה למשפט בלי שום הקשר וזה קצת ביאס.

אבל בגדול, נהניתי מאוד.
אהבתי לקרוא סיפור שונה, מעניין, סוחף שגם הצליח לרגש.
ממליצה בחום!