סודה של אלמנת הספירים - דיינה ג'פריס

  • סוקרת: יעל ועקנין
  • סופר/ת: דיינה ג'פריס
  • ז'אנר: פרוזה תרגום, רומן רומנטי
  • הוצאה לאור: ידיעות ספרים
  • מספר עמודים: 368

תקציר:

סיפור סוחף ועוצר נשימה על אהבה ובגידה ציילון, 1935 . לואיזה ריב, בתו של סוחר אבני חן בריטי מצליח, ובעלה אליוט, איש עסקים מקסים ומכור לריגושים, הם זוג מושלם. נדמה שיש להם הכול, חוץ מהדבר שהם רוצים יותר מכול: ילד.

בזמן שלואיזה עוברת הפלות מכאיבות בזו אחר זו, אליוט נעדר מהבית יותר ויותר ומעביר את מרבית זמנו במטע הקינמון הסמוך לאחוזתם. לאחר מותו הפתאומי של אליוט מנסה לואיזה ההמומה והאבלה לגלות רמז כלשהו לסיבת המוות. כשהיא מגיעה לביקור במטע הקינמון ופוגשת את בעליו של המקום, ליאו — גבר מחוספס, חובב טבע ומרחבים, בעל עבר לוט בערפל — היא נמשכת אליו מיד.

מטע הקינמון מהלך על לואיזה קסם, אבל הציוריות של המקום צופנת בחובה סודות מטרידים. כאשר היא מגלה את האמת המזעזעת על מי שחשבה שהכירה יותר מכול, יש רק אדם אחד שהיא יכולה לפנות אליו כדי לקבל עזרה: ליאו.

הסקירה שלי:

את הספר הזה ידעתי שארכוש קודם כל בגלל הסופרת. קראתי את שני הספרים האחרים שלה שתורגמו – אישתו של מגדל התה ובתו של סוחר המשי – ומאוד אהבתי את הסגנון ולכן רכשתי אותו עוד לפני שקראתי את התקציר.
אחרי שקראתי את התקציר ידעתי שזה ספר שמאוד ימצא חן בעיניי ואכן סיימתי אותו ביום.

הספר מספר על לואיזה, אשר מתגוררת בצילון עם בעלה אליוט ומתמודדת עם קושי בהבאת ילדים לעולם ואף חווה הפלות חוזרות שלא עוזרות לאופטימיות שלה בנוגע להקמת המשפחה.
בעלה, אליוט, נעלם לפרקי זמן ארוכים כחלק מעבודתו ולכן את רוב הימים היא מבלה לבד עם העובדים בבית.
לאחר מותו של אליוט, לואיזה מגלה שהיא לא הכירה אותו כמו שחשבה.

אז התקציר בגב הספר וגם התקציר הקטן שכתבתי הם בהחלט חלק קטן מכל הספר המיוחד הזה.
מלבד התקופה ההיסטורית שאני אוהבת, הרומן הזה מלא ברומנטיקה מעניינת ומפתיעה, שקרים, אכזבות וגם לא מעט מתח וכאב לב.
לואיזה היא אישה רגישה ומאוד הגיונית וחכמה. היא אולי קצת תמימה בהתחלה אבל בהחלט יודעת לתפוס את עצמה בידיים ברגע שמבינה זאת.

ליאו, אז מי הוא ליאו? האיש בעל מטע הקינמון…
הוא נראה שונה, לא חברותי מידי ומרוחק אבל לואיזה מההתחלה מזהה שיש שם משהו מעבר.
הסיפור שנרקם ביניהם מול הקשיים שהסביבה גרמה לשניהם יחד וגם לחוד רק הפכה את שניהם ואת הקשר ביניהם ליותר אנושי.

הסופרת שילבה באופן שולי גם את הסיפור של גוון מהספר אישתו של מגדל התה ומאוד אהבתי את זה. לדעת מה קרה איתם לאחר סיום הספר היה מאוד מעניין.

*** ייתכן שזה ספויילר קטן ***
דבר אחד הפריע לי – אמא של אליוט, איירין. לאורך כל הספר היא באמת ביצ' אמיתית. ביקורתית, רעה, לא מתחשבת, לא מבינה ולא מקשיבה ואז בהפתעה שמגיעה בסוף הכמעט מוחלט של הספר משהו אצלה משתנה בבום.
אחת כמוה שלאורך כל הספר קראתי רק דברים רעים שגרמו לי באמת לא לחבב אותה ולחשוב עליה רק דברים שליליים, פתאום השתנתה ב180 מעלות, בדיוק בזמן הנכון כדי שהכל יסתדר.

זה ידוע שאני אוהבת האפי אנד – מבחינתי, זה כמעט חובה שבספר יהיה סוף טוב אבל יש דמויות או חלקים בספר שלא מתאים להם להיות טובים וחיוביים אחרי כל כך הרבה אפיון שלילי מצד הסופרת.

למרות הדבר הקטן הזה, אני עדיין ממליצה על הספר כיון שהוא אפוף במיסתורין, ברומנטיקה ובסיפור מעניין וכואב.

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
פרסומת
יעל ועקנין

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

לכל הסקירות של יעל

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן