30 ימים - כריסטין ד'אבו

את הספר הזה קניתי באחד מירידי הספרים ולקח לי כמה חודשים להגיע אליו. אחרי שראיתי שפרסמו כמה המלצות עליו בקבוצות הספרים, החלטתי לשבת לקרוא אותו.

אז הספר הוא על אליסה שמתמודדת עם האובדן של בעלה ומגלה שהמכתב שהשאיר לה לפני מותו מכיל משחקי סקס שאליסה צריכה לבצע במשך 30 ימים כדי שתוכל להשתחרר מהאבל ולצאת לחיים חדשים.

בכל מקרה, אני חושבת שכשקראתי את התקציר ביריד לא התעמקתי בו ממש כיון שעכשיו שאני קוראת אותו ואף מסבירה אותו, הוא לא נשמע לי משהו מרתק במיוחד.
זה נשמע קצת אוביאס שהשכן החדש והחתיך יעזור לה עם משחקי הסקס ובום טראח תהיה פה אהבה.
מצד אחד חשבתי שזה ספר קליל מצד שני יש בו עומק וכאב על האבדן של בעלה אבל אולי משהו בחיבור של זה, לא הסתדר לי כל כך.

התחלתי לקרוא ודיי התאכזבתי כבר מההתחלה. לא כל כך האמנתי לאליסה ולא לדיאלוגים שלה עם אחותה.
במפגש עם השכן גם לא הרגשתי משהו מיוחד ביניהם וגם בהתקלות הנוספת שלהם היה חסר לי משהו.

אז אולי זה הכתיבה ואולי זה הנושא אבל משהו בספר הזה פשוט לא עבד מבחינתי.
הגעתי לעמוד 50 וסגרתי אותו.
לא חשבתי לפרוש, חשבתי לחזור אליו מתישהו ולראות אם הוא מתקדם איכשהו ולכן אחרי יומיים חזרתי אליו והמשכתי לקרוא.

אז אחרי 50 עמודים התחיל להיות קצת עניין אבל לא יותר מידי שיגרום לי ממש לרצות להמשיך.
ברור שהספר יהיה סובב סביב סקס הלוא זה מה שנכתב בתקציר אבל למרות זאת קיוויתי לקצת יותר מזה. אפשר ספר שאמנם יתרכז בפן האירוטי אבל לא כזה שיזניח לגמרי את כל מה שספר צריך. עלילה מעניינת, גיבורים מעניינים.

אליסה פאתטית ולא אמינה בעיניי. לא האמנתי לדברים שיצאו לה מהפה כשדיברה עם הריסון וגם לא המחשבות שישבו לה בראש.
היא מצד אחד ניסתה להישמע הגיונית מאוד אבל מצד שני היא נשמעה חסרת עמוד שדרה ואופי.

הריסון, נו באמת. כלום בו לא עשה לי את זה. לא ההתנהגות שלו, לא תיאור הלוק שלו ולא הדיבור שלו.
זה כאילו ניסיון לדחוס קלישאות לעוסות על בחור שאף קלישאה לא מתאימה לו.

אז אני כן יכולה לומר שניסיתי והתעקשתי, המשכתי והתקדמתי עוד כ100 עמודים ועדיין לא מצאתי שום דבר מושך בספר הזה.
לא האמנתי לגיבורים או לעלילה – בעיניי הספר לא מומלץ