הזקן בן המאה ואחת שחשב שהוא חושב יותר מדי - יונס יונסון

את הספר הזה קניתי אחרי שקראתי את הספר – הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם – ומאוד אהבתי. ובזמנו, חבר'ה בקבוצות הספרים המליצו גם על – הרוצח שחלם על מקום בגן עדן – של אותו סופר וגם אותו אהבתי אז לאחר מכן רכשתי את – האנאלפביתית שידעה לספור – של הסופר ונהניתי גם ממנו – לא היה ברור שארכוש גם את הספר הנוכחי?

הספר הזה הוא ספר ההמשך לספר הזקן בן המאה. מי שלא קרא את הספר הקודם לא ממש יסתדר בקלות בספר הזה והאמת, אחרי קריאה של יותר מ200 עמודים (כמעט חצי או קצת יותר), גם אני קצת לא מסתדרת.

חשוב לי להדגיש שאני מאוד אוהבת את הסופר ואת הספרים שלו. כולם כתובים בצורה שונה, עם דמויות מעניינות, מצחיקות ותמימות והסיפור בדרך כלל מתנהל בצורה מוזרה ומלאת הומור וכל ספר מסתיים ב"ניצחון לטובים" – וזה כיפי ומהנה לקרוא!
ההומור שלו קצת אחר, קצת מוזר ולא ממש הומור קל וברור – וזה משהו שמאוד הערכתי בזמן הקריאה.
אבל… (כן, לצערי יש אבל) בספר הזה הרגשתי שהוא מלא קצת יותר מידי בחפירות מסביב לנושא העיקרי. כמובן שכל ה"חפירות" היו רלוונטיות לסיפור והיוו בסיס להמשך אבל הכל היה כל כך מלא במידע (והרבה פוליטיקה) שקצת הצלחתי להתייאש.

הספר הזה הפתיע אותי. הגעתי מוכנה לכתיבה שלו, לדרך המוזרה שלו לספר סיפור ולדמות שמאוד אהבתי מהספר הקודם, אבל פה משהו היה לי קצת יותר כבד.
אבל אולי, רק אולי זה בגללי.
התחלתי לקרוא אותו אחרי מחסום של מספר ימים והוא זרם לי מאוד מאוד לאט. המשכתי לנסות בהתחלה בכוח ואח"כ היה קצת יותר נוח כי הרגשתי שהסיפור מתחיל להיות משהו מעניין אבל ככל שהמשכתי הרגשתי שאין לי רצון או עניין לדעת מה קורה בסוף כי זה כבר ממש ממש ברור.
זה מתחבר לי לעובדה שאת הספר הראשון נתתי לאבי לקרוא ובאמת חשבתי שהוא ייהנה ממנו אבל הוא פרש קצת לפני הסוף ואמר לי – בסדר, הבנו שהוא נכנס לכל מיני בלגנים ויוצא מהם בפוקס. הבנתי את הפואנטה.
אז בספר הזה, גם אני כבר הבנתי את הפואנטה. אני חושבת שעם כמה שאהבתי את הדמות של הזקן, היה צריך לסיים את הסיפור שלו בספר הקודם ולא לתת לו להמשיך לנדוד בעולם ולפגוש מנהיגים חזקים וחלשים.

אז בינתיים אני עצרתי את הקריאה בספר הזה.
אני לא יודעת אם אחזור אליו בהמשך… בינתיים אני מרגישה שהוא פשוט איטי מידי ודומה מידי לספר הקודם שלו.
אני חלילה לא אומרת שהוא לא מומלץ.
אני אוהבת את הסופר ואוהבת את סגנון הכתיבה והסיפור שלו, הפעם לא הצלחתי להמשיך בגלל הספר או בגללי, כך או כך, אני פורשת.