במרחק נשימה - רייצ'ל ליפינקוט, מיקי דוטרי, טוביאס יאקוניס

  • סוקרת: קטיה
  • סופר/ת: רייצ'ל ליפינקוט, מיקי דוטרי, טוביאס יאקוניס
  • ז'אנר: רומן רומנטי
  • הוצאה לאור: הקיבוץ המאוחד
  • מספר עמודים: 248

תקציר:

איך אפשר לאהוב מישהו שנגיעה בו עלולה לסכן את חייך?

סטלה חולה במחלת ריאות קטלנית. רוב חייה עוברים עליה בבית החולים ועתה היא מועמדת להשתלת ריאות.
במחלקה היא פוגשת את וויל שחולה אף הוא באותה מחלה וזוכה לטיפול במסגרת ניסוי יוקרתי.
שני הצעירים שונים מאוד באופיים: סטלה מאורגנת ומקפידה לשלוט גם בטיפול במחלתה; לוויל לא אכפת, הוא מפר את הכללים, מחכה שעוד מעט יהיה בן שמונה־עשרה ויוכל לעזוב את בית החולים ולטייל בעולם.
ההיכרות הראשונית, המלֻוָה בעימותים על רקע האופי השונה, מתפתחת לאהבה. אך אהבה וקוץ בה: וויל וסטלה חייבים לשמור ביניהם מרחק של שישה צעדים שמא יידבקו זה מזה בזיהום שיסכן את חייהם.
איך אוהבים כשאי־אפשר אפילו לנסוע יחד במעלית? ומה יקרה אם יגנבו רק צעד אחד?

הסקירה שלי:

סיימתי ומה אני אגיד… 9/10 אם את רוצה לפרוש מספר כדי שתפרשי ממנו 🙄
סיפור חמוד למרות *שלטעמי* הייתה חסרה לי כימיה ועומק ככה שהספר עובר למכירה 🤷‍♀️

הספר מתחיל מסטלה…
ילדה שיש לה את מחלת הסיסטיק פיברוזיס (הופיעה הרבה בהאוס לכל מי שזה מצלצל מוכר אבל לא מובן למה) אבל זה לא מספיק… היא גם צריכה להיות גיבורה וגב להישען עליו לחברות *הממש חסרות טאקט* שלה לאמא שלה ולאבא שלה שכנראה שכחו מה התפקיד שלהם בחיים שלה. 🙄

לסטלה יש חבר בבית חולים, פו… חששתי שיהיה פה משולש אהבה, כי לבית חולים מגיע בחור חדש… אבל לא לדאוג, פו אוהב גברים 😜

כמו שציינתי קודם מגיע לבית חולים נער חדש, וויל.
וויל חולה באותה מחלה נוראית… בתוספת קטנה שמביאה אותו לבית חולים הזה.
וויל דיי פסימי
*"קחי את זה בקלות, סטלה, זה בסך הכל חיים. הם ייגמרו לפני שנשים לב."
הוא רוצה דברים פשוטים…
*אם נגזר עלי למות, אני רוצה, לפני זה, לחיות קצת. ואז אני אמות.*

וויל וסטלה לא מתחברים כ"כ בהתחלה.

*אם סטלה מנסה להשאיר גם אותי בחיים, אז זה אומר שהיא לא לגמרי שונאת אותי, נכון?*
והוא צודק. הם מתאהבים… שזה באסה כי אסור להם לעמוד אחת ליד השני…

"זה מה שאני. מלאך המוות של סטלה. יש רק דבר אחד גרוע יותר מאשר לא להיות איתה או בקרבתה, וזה לחיות בעולם שהיא בכלל לא קיימת. בעיקר אם זה באשמתי. *

הוא מנסה להיות חכם… אבל אהבה בו אהבה

כתיבה מ.ש.ע.מ.מ.ת 🙄

ודוגרי, לא הבנתי מה הפואנטה של הספר… מה המסר שלו… כמובן יש את 'אנו מקדישים את הספר לכל המטופלים, המשפחות ואנשי הצוות הרפואי הנלחמים יום יום בגבורה בקרב נגד סיסטיק פיברוזיס. אנו מקווים שסיפורם של וויל וסטלה יסייע בהעלאת המודעות למחלה, וביום מין הימים, במציאת התרופה'
חוץ מזה… לא מצאתי פה לא מסר ולא כלום… חיקוי גרוע של אשמת הכוכבים 🤷‍♀️

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
פרסומת
קטרין

קטרין

אוהבת כלבים, חתולים וספרים

לכל הסקירות של קטרין

כל הזכויות שמורות ל YAELBOOKS

דילוג לתוכן