לונה והשקר – מריאנה זאפטה

הספר הזה הוא ספר שקראתי עוד באנגלית לפני שהספר תורגם (לפני כמעט שנה) אחרי שחברה המליצה לי לקרוא ספר נוסף של זאפטה אחרי שקראתי כל את הספרים שלה שתורגמו.

לקח לי זמן להגיע אליו ולקרוא אותו כי חששתי להתאכזב. פחדתי שזה לא יהיה ברמה של לכבוש את הקיר שכל כך אהבתי. אבל אחרי שקראתי אותו אני חושבת שהוא היה כל כך טוב שהיום, אחרי שקראתי פעמיים באנגלית + פעם אחת בעברית, אני תוהה אם אני אוהבת אותו יותר 🤔

לונה – וואו איזה דמות! איזה חוזק! אני ממש רוצה לקחת לעצמי לחיים האישיים שלי כל כך הרבה דברים שאני רוצה להיות כמוה. הדיבור הפנימי שלה. היכולת שלה לנשום עמוק ולהמשיך הלאה. הנתינה שלה. אני חושבת שזו אחת הדמויות שיותר אהבתי את הפנימיות שלה – המחשבות, החיזוקים האישיים שלה, השמחה שלה, האהבה שיש בה ועוד כל כך הרבה רגשות, החלטות ומעשים שגרמו לי לכווץ' כזה בלב. כווץ' כזה שגורם לך לרצות לחבק אותה, להיות איתה, להכיר אותה להיות היא!

אמרתי לחברה שלי ואני אומר פה – יחד עם זאת, היא לא הייתה מושלמת. עם כל החיוביות שיש בה וכל הערצה שיש לי לדמות כזו (ממש כמו הערצה לאדם חזק ואמיתי) הרגשתי את הוויתור העצמי ואת העובדה שעם כל הניסיונות שלה להתחזק, היא לפעמים רק מקטינה את עצמה.

ריפ – אמאל'ה ואבא'ה על ריפ. לוקאס ריפלי. לא יודעת איך לתאר אותו. לא יודעת מה לא לרשום כדי לא להרוס לכם את הגבר הכי שחור ולבן שיש. הכי קיצוני בקושי, בכעס, בקעקועים ומנגד הכי קיצוני ברצון לתת, לאהוב, להקשיב ולעזור.

אני חושבת שזאפטה הביאה דמות מושלמת באי השלמות שלה. מושלמת בחספוס שלה וברכות שלה. מושלמת שהיא כל כך רחוקה מלהיות דמות מושלמת.

דמויות המשנה – מר. קופר – האיש היקר הזה פשוט היה מלאך. מלאך בדמות אדם. למרות הכל. ולחשוב שהוא דמות משנית שנכנסה לי ללב יחד עם הדמויות הראשיות, זה לא קורה הרבה, אם בכלל.

יש בספר הזה עוד דמויות משנה טובות. יש טובות כי הן אהובות ויש טובות כי הן רעות וכיף לראות ש – Life is kicking them in the ass.

הספר הזה נכנס לי ללב, לוורידים, למחשבות, לדיבורים, לרצונות. להכל.

אז תעשו לעצמכן טובה ותפנו מקום גדול בלב ובראש שלכם ותקראו אותו 😍