Hands down – Mariana Zapata

הניקוד שלי לספר

3.5/5

תקציר:

Before he was Big Texas, he was Zac the Snack Pack.

Bianca Brannen knows time–mostly–heals all wounds. Including those your once loved ones might have unintentionally given you. (Those just take longer.)

 

She thinks she’s ready when a call has her walking back into her old friend’s life. Or at least as prepared as possible to see the starting quarterback in the National Football Organization. Before the lights, the fans, and the millions, he’d been a skinny kid with a heart of gold.

 

Waltzing out of Zac Travis’s life should be easy. Just as easy as he walked out of hers

הסקירה שלי:

אחרי הספרים האהובים שלה – לונה והשקר, לכבוש את הקיר, חכו לזה, משחק אליפות, From Lukov with love, היה לי די ברור שאקרא גם את הספר הזה המספר על זאק שאותו הכרנו בלכבוש את הקיר (שזה עדיין בין הספרים הטובים שקראתי כמובן)

הספר הוא אמנם על דמות שהייתה משנית בלכבוש את הקיר אבל הספר מנקודת מבט של ביאנקה, חברת ילדות של זאק.

הם איבדו את הקשר ביניהם למשך עשר שנים ואז רק במקרה (כי בן דוד שלה, החבר הכי טוב של זאק, ביקש ממנה לקפוץ אליו בגלל שסבא שלי בביה"ח והוא לא עונה לטלפונים) הם בערך חזרו לקשרי ידידות כמו שהיו כשהיו צעירים.

ובגלל שהם היו חברים טובים בילדות – גם כשבגרו היה חסר לי קצת רגש.

קראתי איפשהו (ספר כלשהו) שספר טוב הוא ספר שהקורא מרגיש בעצמו את הדברים שהוא קורא. שיש לקורא דפיקות לב, פרפרים בבטן, התרגשות, כעס, עצב ובכללי כל רגש אפשרי – זה אומר שהספר באמת עשה את העובדה שלו – וזה קרה לי בהמון ספרים טובים – לא בזה.

היה חסר לי את ההתרגשות במפגשים שלהם, את דפיקות הלב מהמבטים שלהם ובכללי לא הרגשתי שהיה שם משהו חזק ועמוק מעבר לחברות ממש ממש טובה.

זאק היה מתוק בדיוק כמו שהיה בלכבוש את הקיר אבל הוא התייחס אליה בידידות כמו שהתייחס אל ונסה. הוא היה מקסים וחברותי וכמו אח שומר אבל לא היה משהו סקסי, מיני, מרגיש בשיחות, במבטים, במעשים – כל החיבוקים והמבטים עדיין הרגישו חיבור חברים ולא משהו רומנטי ואוהב.

יחד עם זאת, אני לא אגיד שהסיפור היה לגמרי לא טוב. הוא פשוט לא ממש נתפס אצלי כרומן רומנטי. כן אהבתי את הסיפור וכן אהבתי את הדמויות. אמנם ביאנקה בעיניי הייתה מעט דרמתית אבל זאק היה מהמם. הוא היה באמת דמות מיוחדת וטובה.

אז גם פה אני לא אגיד שאני לא ממליצה כי אני בטוחה שיש שיאהבו את הספר הזה אבל כאחת שקראה כמה פעמים את לכבוש את הקיר, את חכו לזה, את לונה והשקר (ריפ ולונה – My Love) ואפילו את משחק אליפות – לספר הזה אני לא אחזור.

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email