Torn – Carian Cole

הניקוד שלי לספר

5/5

תקציר:


When I was five years old I told Toren Grace I was going to marry him when I grew up.
When I turned eighteen I made it clear I still felt the same. The problem? He's fifteen years older than me and he's my father's best friend.

Toren Grace. My father's best friend. My pseudo-uncle.
He's always been my rock. The one I should never, ever want.
But I do want him, and I love him.
I always have.
He loves me too.
Tor's one of the good guys. Loving. Devoted. A strong moral compass. One kiss between us rocked him clear off his axis. Now we can't forget how that kiss felt, and what it changed. Nothing will ever be the same between us.

I know he's struggling with his feelings, but I'm determined. I'm not a little girl anymore, and we can't deny we were meant to be together. The heart wants what the heart wants, and it doesn't care about age or how we met. My father cares, though. And he's the one person neither one of us can stand to hurt.

We're all being torn apart, and I don't know how to make everyone see that the wrongs are actually right.

הסקירה שלי:

לספר הזה הגעתי דרך המלצה כללית בקבוצת הרומנטיקה. מישהי המליצה על הספר הזה והחלטתי לקרוא את התקציר ולראות אם זה ידבר אליי וזה אכן היה נשמע כמו משהו שאני אוהב.

עכשיו קחו את המילים  – אני אוהב – ותרוצו איתו לכל אורך הסקירה כי זה מה שקרה לי לכל אורך הספר.

אבל בואו נתחיל מההתחלה…

תור (תורן) – החבר הכי טוב של האבא של הגיבורה. מה זה החבר הכי טוב? הוא מכיר אותו מגיל 7. הוא חי איתו כמעט צמוד מגיל העשרה. הוא הסנדק של הבחורה! הוא מבוגר ממנה ב-15 שנים אבל הוא א-ו-ה-ב- אותה! הבחור עם קעקועים, שרירן, שיער ארוך נראה רוקיסט וכל מה שהוא עושה זה לדאוג לחיות שננטשות, להציל אותן ולמצוא להם בית וכל זה תוך שהוא מציל את העסק המשפחתי.

אני לא נוטה לצטט ספרים אבל רק שתבינו מי הוא תור –

"I'm just waiting for the one that makes me feel like forever wouldn't be long enough."

תור הוא אחד הגיבורים הטובים שקראתי. כמה הוא טוטאלי למה שהוא צריך לעשות ולמה שהוא רוצה לעשות. הוא מוותר על החלומות שלו כדי להיות שם בשביל המשפחה שלו והוא אפילו יותר מסתם "שם" בשביל המשפחה של אשר, החבר הכי טוב שלו (אבא שלה). האהבה האמיתית שגודלת אצלו בלב לבת של החבר הכי טוב שלו היא אחת האהבות הרומנטיות שקראתי בספרים.

אני פשוט נשברתי איתו לכל אורך הספר. כל המחשבות שלו פשוט שברו לי את הלב וחיממו אותו וכאבו איתו ושמחו איתו. הוא היה כל כך אמיתי!

קנזי – ילדה בת 18 שמתנהגת בוגרת לגילה וזה גם משהו מאוד מרענן בספרים. היא חזקה. היא נאמנה. היא אכפתית מאוד. היא לא "ילדה" טיפוסית שרוצה את החיים הצעירים ולכן זה לא מפליא שהיא התאהבה "דווקא" בתור – שגדול ממנה ב15 שנה.

לאורך כל הספר אפשר להרגיש את הלב שיש שם. זה אחד הספרים שלמרות כל מה שקורה שם ולמרות הקושי והכאב והטרגדיות – הלב פשוט צועק מאהבה. אני מנסה לתאר את התחושות שלי לספר הזה אבל חוץ מהמילה אהבה אני לא מוצאת מילים אחרות. זה ספר שהלב פועם חזק מההתחלה ועד לסוף.

יש בספר הזה סקס, יש בספר הזה חברות, יש בספר הזה רומנטיקה. הספר הזה הוא טאבו לא קטן אבל לא משנה מה – זה ספר שפשוט ממיס את הלב.

תור וקנזי המיסו לי את הלב – חד וחלק. זו אהבה שבז'אנר האירוטי קשה למצוא. זו אהבה אמיתית, טהורה, צעירה וראשונה. 

אני חושבת שככל שאמשיך ואדבר על הספר אני רק אהרוס לכם את ההנאה מהקריאה שלו. פתחו את הספר ותהיו מוכנים לפתוח את הלב – לפתוח אותו ולהכניס את שני הדמויות האהובות ביותר שיש. תעשו לעצמכם טוב בלב ותקראו את הספר.

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email