My Perfect Stranger – Kat French

הניקוד שלי לספר

5/5

תקציר:

Honeysuckle Jones has a problem, and her good friends Nell and Tash are on a mission to help her solve it. She needs a man – a caring, intelligent, funny man. But most importantly, a person who is good with his hands …

Luckily Honey's new neighbor – the former ex-chef and lacks sociability, fails in almost every count. Although the chemistry between them is electric, it is clear that he is wrong for her in every way.

But when the ego discovers the destructive cause of his moods she decides to give him another chance. And finds that the best songs do not always fit

הסקירה שלי:

אז איך מתחילים לכתוב סקירה על הספר הזה.

איך מסכמים ספר כזה מיוחד בכמה משפטים?

איך כותבים לכם סקירה שתתאר לכם מה חשבתי על הספר. מה הרגשתי כשקראתי את הספר ועדיין לא להרוס לכם את ההנאה מהקריאה?

זה לא קל אבל אני אנסה.

אדם שאיבד את מאור עיניו ולאט לאט גם את כל מה שהכיר מסביבו. את העבודה שלו. את המשפחה שלו. את החיים שלו… הוא לא מכיר את החיים האלו. לבד. בלי כל התהילה. בלי אף נפש חיה לצידו. והוא כועס וזה מובן אבל הוא לא מקבל את זה. הוא לא מוכן לקבל את השינוי שנכפה עליו והוא מסרב להאמין שאפשר לחיות בצורה הזו. ללא אפשרות לראות.

והיא, היא השכנה הנחמדה שרק רצתה לעזור עוד לפני שידעה בכלל שהוא עיוור ושהוא בודד. היא ראתה בו אדם רגיל שצריך עזרה. אולי הוא לא בהכרח ביקש עזרה ואם כן זה לא היה עזרה רצינית אבל היא כבר הייתה שם בשבילו. כשאף אחד אחר לא היה.

בנוסף, סיפור הרקע על בית האבות (המקום בו האני, הדמות הראשית, עובדת) הדהים אותי, הקסים אותי וריגש אותי. לא יצא לי לקרוא סיפור שיש במרכזו סיפור כזה ממוקד בבית אבות. ואיכשהו זה הפך את הספר ליותר אנושי ויותר טוב.

העובדה שהאני עובדת בחנות בבית האבות רק הקצה של האופי המדהים שלה. העובדה שמלבד שתי החברות הטובות שלה יש לה שתי חברות טובות בנות 80 + והיא אוהבת אותן ומכבדת אותן מכל הלב, גם זה עדיין לא מספיק להסביר כמה מדהים האופי שלה.

אבל כשהכל התערבב יחד, בית האבות, האל – השכן העיוור, הרצון לעזור לחברות המבוגרת שלה להציל את הבית שלהן והרצון למצוא גם את עצמה – זה הוציא ממנה יותר ממה שהיא חשה שהיא מסוגלת.

נכון שבספרי רומן יש שני גיבורים ראשיים, הגבר והאישה. אבל בספר הזה, מבלי לזלזל בכלל בהאל, אני חושבת שהגיבורה האמיתית היא האני. היא עשה כל כך הרבה בשביל כולם וכל כך מעט בשביל עצמה שזה הפך אותה לגיבורה כמעט קדושה. ואני אומרת כמעט כי היא לא הייתה פראיירית בכלל וכן עשתה הכל כדי להשיג גם מה שהיא רצתה.

אז כן, זה ספר בז'אנר הרומנטי וכן הוא היה מקסים ויפה אבל היה בו הרבה מעבר. היה בו סיפור יפה, חזק וכזה שגרם לי ממש להתרגש וסיפורים כאלה לא מוצאים כל יום.

אני ממליצה על הספר הזה בפה מלא. קראו אותו. תעשו לעצמכם טובה וקצת טוב על הנשמה ותקראו אותו.

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

שתף סקירה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email