Loathe Thy Neighbor – Teagan Hunter

הניקוד שלי לספר

4/5

תקציר:

Don’t fall for your enemy…especially when he’s your new roommate.

 

Dean Evans is the worst.

Not only does the devil in disguise steal my pie on a regular basis, he also lives in the apartment right. Next. Door.

I see him all the time. At the mailboxes. In the elevator.

Every single morning.

It’s exhausting because he’s exhausting.

Now, after setting his apartment on fire, he’s my roommate…and he’s the worst at that too.

I don’t know what possessed me to let him stay with me. Pity, perhaps?

I do know that I won’t be falling for his charm.

Or that panty-dropping smirk.

His quick wit.

That body he works so hard for.

Nope. Not falling for any of it…least of all him.

There might be a fine line between love and hate, but I know exactly where I stand

הסקירה שלי:

זה ספר ראשון בסדרת – Roommate Romps – הבאים בסדרה – Love Thy Neighbor (ספר מספר 2) – Crave Thy Neighbor ( ספר מספר 3) – Tempt Thy Neighbor (ספר מספר 4 – יוצא ב29.7.21)

אז הספר הראשון מספר על דין וריבר – שכנים וסוג של אויבים.

חיפשתי הרבה זמן ספר שהוא לא על בוס ועובדת (יש כל כך הרבה כאלו!) ולא הצלחתי למצוא משהו שממש אהבתי. בנוסף, חשבתי שבאמת לא קראתי ספר שותפים לדירה טוב לאחרונה – אם בכלל 😉 ואז מצאתי, במקרה לגמרי, את הספר הזה ואמרתי יאללה נלך על זה. 

מההתחלה ידעתי שהספר הזה יהיה מעניין. כשבהתחלה קל להישאב לסיפור ולדמויות, אפשר להבין שיש פה משהו טוב בידיים (בדרך כלל).

ידעתי שהדמויות יהיו מעניינות למרות העלילה שהיא לא הכי מקורית שיש ולמרות שיש את עניין ה"חברים עם הטבות" בחלק מהספר (חייב, אחרת איך ימשכו אותם אחד לשני) עדיין הספר היה טוב.

הדמויות קצת הפתיעו אותי – היא, ריבר, מנהלת עסק משלה של בגדים והוא, דין, מורה. כן מורה.

אין הרבה ספרים שאחד מהגיבורים לא מנסה להשתלט על העולם (😊) וזה נחמד לקרוא ספר על דמות ראשית שהוא מורה לילדים. סוג של Swoon

הם כועסים אחד על השנייה בלי הרבה סיבות אך בגלל שריפה שפרצה בדירה של דין, ריבר הסכימה שהוא יגור אצלה בינתיים עד שהדירה שלו תתוקן. סו פר – רגיל, בנאלי ומוכר.

הדמות של דין הייתה טובה כי שוב – הוא מורה! – והרקע שלא דווקא דיי מעניין. אהבתי את ריבר בגלל שהיא הקימה ב-2 ידיים עסק שהיה החלום שלה. זה תמיד מראה שהדמות לא פראיירית או חלשת אופי – וכמובן שזה נקודת בונוס.

אממה – מה שכן התבאסתי (ואולי זה העורכת שבי מדברת) אבל לדעתי היה אפשר להפוך את הספר הזה למשהו אחר…

לדוגמא: (אל דאגה אין פה ספוילרים) – הוא מורה של הבן של החברה הכי טובה של ריבר, מאיה שהיא במקרה חד הורית. ובחופשת הקיץ הוא מאמן את קבוצת הפוטבול שגם הבן של מאיה משתתף.

אז לדעתי היה אפשר לתת לריבר (הגיבורה שלנו) אפשרות לעזור למאיה, החד הורית וללוות מידי פעם את הילד שלה לאימון הפוטבול. המפגשים ביניהם היו יכולים להיות יותר מעניינים אם נניח היא הייתה אוספת את הילד מהמשחקים (כעזרה לחברה שלה) או יושבת איתו לאורך משחק או שניים וככה היא תתקל בדין מעבר לשטח הבניין (הם גרים דלת מול דלת). היא תוכל לראות אותו בצורה אחרת (ואז הראש שלה יתחיל לעבוד) וגם הוא יראה אותה אחרת (היא תשב עם לפטופ ותעבוד – והראש שלו גם יתחיל לעבוד). הם יוכלו אולי לפלרטט או אולי לריב (שבספרים שלנו זה נחשב פלירטוט לכל דבר) וככה הכל היה יותר טעון כשהוא היה עובר לגור אצלה (זמנית).

אז בכללי, היה אפשר לעשות את זה הרבה יותר ממה שזה היה (אולי קצת פחות שטוח ומוגבל ללוקיישן אחד או שניים. אולי במקרה כזה, הספר היה ארוך יותר ולא רק 250+- עמודים – ואולי לא לזה הסופרת כיוונה.

למרות הכל, על אף ה"חולשה" של הספר הזה אהבתי אותו מאוד. הוא היה טוב מבחינת הכתיבה, הסיפור והדמיות.

לחצו כאן לראיון עם הסופרת 

לחצו כאן לראיון עם הקריינית אווה אריקסון

יעל ועקנין

עורכת ספרותית, בלוגרית ותולעת ספרים

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email