I Bet You – Ilsa Madden-Mills

הניקוד שלי לספר

5/5

תקציר:

Sexy Athlete: I bet you . . .

Penelope Graham: Burn in hell, quarterback.

The text is random but Penelope figures out exactly who “Sexy Athlete” is. And why she shouldn't take his wager.

 

Ryker Voss.

Football star.

Walks on water and God's gift to women.

Just ask him.

His bet? He promises Penelope he’ll win her the heart of the guy she’s been crushing on. His plan—good old-fashioned jealousy. Once her crush sees her kissing Ryker, he'll realize what he's missing. Sounds legit, right? The only question is . . . why is Ryker being so nice to her?

Penelope Graham.

Virgin.

Lover of sparkly vampires and calculus.

His mortal enemy.

Penelope knows she shouldn’t trust a jock, but what’s a girl to do when she needs a date to Homecoming? And Ryker’s keeping a secret, another bet, one that will destroy Penelope’s heart forever.

Will the quarterback score the good girl or will his secrets mean everyone loses this game of love

הסקירה שלי:

תגידו, הכתירו כבר את אילסה מאדן מילס למלכת ספרי הקולג'? אולי צריך…

ולא רק בגלל הסיפורים עצמם (שהם טובים אוביאסלי) אלא בעיקר בגלל הדמויות שהיא בונה. ואם נלך על יותר ספציפי – הדמויות הגבריות שלה.

זה כביכול עוד ספר קולג' שבו הוא הספורטאי הכי הכי והיא החנונית הבתולה.

וכשהתחלתי לקרוא אותו – זה בערך מה שהייתי מוכנה לקרוא. רציתי ספר קולג' טוב וקליל ובגלל שרוב הספרים האלו הם על אותה תבנית – לא חשבתי שאופתע. אבל וואו כמה טעיתי.

אז לא ציפיתי שהספר יתפתח ככה ולא כי הוא לא צפוי, הוא צפוי אבל לטובה.

חשבתי שאקרא על גבר (קולג' – ילד?) יהיר, ספורטאי שמסריח מהצלחה וממסיבות ומחברים.

אבל רייקר בהחלט לא היה גיבור טיפוסי.

רייקר היה אשכרה כמעט מושלם. מתחילת הספר ועד לסוף.

הוא היה אמיתי כל כך ופגיע שזה היה מקסים לראות.

פנלופה לא הייתה החנונית הבתולה הרגילה שמתחבאת מתחת לשטיח כל פעם שמישהו מתקרב.

היא כתבה מאמר שלילי וביקורתי בעיתון בית הספר *נגד* רייקר הכוכב! היה לה מה לומר והיא אמרה!

החיבור של פנפופה ורייקר היה מושלם. היה בו פגיעות, כנות, פחדים (משני הצדדים), הבנה והגנה.

רעיון ה"התערבות" בעלילה היה מעולה כי יש פה צפייה למשהו מסוים והסופרת לקחה את זה לכיוון אחר – וטוב יותר!

זה היה ספר שבאמת היה לי כיף לקרוא. בלי כאב לב כזה שעושה כווץ בבטן בקריאה אבל עם התרגשות וסקרנות ועניין.

אני אמורה לדעת – קראתי אותו פעמיים!

יעל ועקנין

עורכת ספרותית, בלוגרית ותולעת ספרים

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email