The Revenge Pact – Ilsa Madden-Mills
- סוקרת: יעל ועקנין
- סופר/ת: Ilsa Madden-Mills
- ז'אנר: רומן רומנטי
- הוצאה: Amazon
- מספר עמודים: 486
הניקוד שלי לספר
תקציר:
River Tate is a god on campus.
The king of football.
A tattooed bad boy with gunmetal eyes that see right through you.
The only chink in his armor is her, the girl he pretends doesn’t exist, the forbidden one with the shy smile and lavender hair.
Anastasia Bailey is a nobody.
The queen of nothing.
An outsider with the face of an angel and a body made for sin.
The only chink in her armor is him, her boyfriend’s frat brother, the football player who hates her.
But when Anastasia’s life comes crashing down, River’s the one who sweeps in and picks up the pieces.
Torn between loyalty, lies, and secrets, he battles the temptation to take everything from her when they make their revenge pact.
He can’t tell her no.
Because revenge (or love) is, sweet, and once you get a taste, the craving never ends
הסקירה שלי:
פעם חשבתי שזה קל ללכת לאיבוד בספרים אבל ככל שאני קוראת יותר אני מבינה שיש הבדל בין ללכת לאיבוד לבין להישאב.
אני מבינה איזה ספר יגרום לכל העולם להעלם ברגע ואיך בקריאת המילים שמולי אני ארגיש אותם בגופי. אני אראה את הדמויות בצורה כל כך חיה ולא מבחינת מראה אלא מבחינת הפנימיות – אף פעם לא באמת הצלחתי לדמיין בצורה ממשית את הפרצופים של הדמויות בספרים אבל בספר שכזה אני לא רואה פנים, אני רואה את כל השאר וזה הרבה יותר סוחף ומהפנט.
"לדבר על אדם שנפטר לא מבטל את הכאב, אבל זה נותן לנפטר מקום ושם ביקום וזה מה שחשוב"
Talking doesn't make the pain go away, but it gives the person who died a name in the universe and that what make them important ~ Ilsa madden mills, The Revenge Pact
אני לא נוטה לצטט משפטים מספרים בסקירות שלי אבל קראתי את המשפט הזה והוא היה פשוט מושלם. בגלל שאיבדתי את אמא שלי, המשפט הזה נכנס לי עמוק לתוך הלב.
בדרך כלל, למרות שיש שני דמויות מרכזיות בכל ספר, הדמות הנשית היא בדרך כלל ה"כוכבת". היא מספרת את רוב הסיפור. הפרולוג ו/או האפילוג מנקודת המבט שלה ואיכשהו תמיד היא זו שמובילה אבל לא כאן, לא עם הספר של ריבר.
אין לי צל של ספק שהוא הכוכב בספר הזה. הוא הכוכב של הסופרת הזו מבחינתי. הוא פשוט הכל. הוא סוחף, הוא עמוק, הוא מתוסבך (ולא כמו גבר טיפוסי), הוא מלא שכבות ומלא אמוציות, הוא לא מושלם אבל הוא מושלם.
לקרוא את הספר הזה זה להיכנס לחיים של ריבר יותר מאשר לחיים של אנסטסיה ולמרות שגם לה יש כמעט הכל אבל ריבר הוא משהו אחר. אני לא נתקלתי הרבה זמן, אם בכלל, בדמות כזו מיוחדת.
אני לא יודעת איך לתאר לכם את הספר מבלי להרוס לכם אותו כי אומנם הוא כמעט 500 עמודים אבל אני מרגישה שכל תיאור שאני אתן על הקשר של ריבר ואנסטסיה – אני אהרוס לכם.
אני רק אומר לכם שאם אתם רוצים לקרוא ספר קולג' יותר בוגר, מרגש, כן, סוחף ואוהב – תקראו את הספר הזה ואם לא תתאהבו בריבר…. יש מצב שאני לא ארצה לדבר אתכם :/
