Tangle – Adriana Locke

הניקוד שלי לספר

 5/5

תקציר:

That cream-filled, caramel-topped doughnut should have been hers. Still, Haley Raynor can’t deny that the pastry thief with the dreamy blue eyes looks even more delicious. But moving in on a handsome devil like Trevor Kelly is bad news for a die-hard romantic like Haley. Trevor doesn’t believe in love. She does. Giving in to a fling and Trevor’s irresistible charms can’t end well. Can it? What can it hurt to give it a shot?

Girls always fall for Trevor, and in the end, he always ends up looking like a bad-boy cad. Still, spending some time with Haley and her smart-talking, kissable mouth sounds pretty perfect. Besides, he’s only going to be in Dogwood Lane for one week. How much trouble could they possibly get into?

The only answer? A “no falling in love” contract. All Trevor and Haley have to do is follow the rules and resist the attraction sizzling between them…before their hearts get completely tangled up in temptation

הסקירה שלי:

זה ספר שני מהסדרה של Dogwood Lane. את הראשון לא קראתי. והאמת, בלי סיבה החלטתי להתחיל דווקא בספר השני.

הספר הזה מספר על היילי (שהיא בת דודה של דיין מהספר הקודם).

היא עברה לגור בדוגווד ליין בשביל לעזור לבן דוד שלה עם הילדה שלו כי הוא היה סינגל דאד ועכשיו כשהוא עם נילי, להיילי יש יותר זמן לחפש את עצמה. היא לא רוצה לחזור הבייתה ובעצם מעדיפה להישאר בדוגווד ליין.

טרוור מגיע לדוגווד ליין לפקח על הבנייה של הבית של אבא שלו ואישתו ובמקרה, דיין (בן הדוד של היילי) הוא בעל חברת הבנייה שבונה את הבית.

היילי מאמינה באהבה ורומנטיקה וטרוור לא ממש.

הם נתקלים אחד בשני מספר פעמים עד שהם מחליטים לסייע אחד לשני בכך שהוא יעזור לה עם הכנת קורות חיים בצורה מקצועית והיא בתמורה תאכל איתו ארוחות ערב כל עוד נמצא בדוגווד ליין כי הוא ממש לא אוהב לאכול לבד (טראומת ילדות).

היילי הייתה מתוקה אמיתית. אהבתי את הפשטות שלה ואת העובדה שהיא לא ידעה מילדות מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה והיא לא הבינה את ה"ייעוד" שלה אלא רק לאורך הזדמנות שנקרית בדרכה. זה נותן לדמות אמינות שמאוד אהבתי.

אני עצמתי לא ידעתי שאני רוצה לעסוק בתחום העריכה הספרותית עד גיל 33 לערך וגם זה לא היה מושרש בי עד לשנתיים אח"כ שממש נכנסתי לתחום.

טרוור היה הגיבור שונא הזוגיות האולטימטיבי ובטח לאור העובדה שאחת מהבחורות שהוא "בילה" איתה כמה פעמים התחילה להיות קצת אובססיבית וסטוקרית מלחיצה.

בכללי יש פה פשטות כיפית בסיפור. יש פה קצת ציניות בדיאלוגים (שזה תמיד טוב), יש פה משיכה ויש פה עיירה קטנה שכולם נפגשים בדוגווד קפה כל הזמן – בטעות או בכוונה.

הדמויות לא היו מאוד שטוחות אבל העומק שכן היה להן לא היה מסובך ומורכב יתר על המידה (כמו שאמרתי, ספר קליל וכיפי).

הסופרת נתנה לדמויות פה רקע ועניין והצליחה לייחד את הדמויות ואת הסיפור למרות שזה נשמע אוביאס עם עניין העיירה הקטנה, בחור שלא מוכן לזוגיות וכו.

זה מסוג הספרים שכיף להגיע אליהם כשרוצים קצת נחת, קצת עניין והרבה אהבה.

עכשיו הלאה, לספר הבא בסדרה, שהוא על פן, חבר של דיין מהספר הראשון.