On a Tuesday – Whitney G
- סוקרת: יעל ועקנין
- סופר/ת: Whitney G
- ז'אנר: רומן רומנטי
- הוצאה: Amazon
- מספר עמודים: 216
הניקוד שלי לספר
תקציר:
We met on a Tuesday.
Became best friends, then lovers, on a Tuesday.
And everything fell apart on a Tuesday…
Charlotte Taylor has three automatic strikes in my book: 1) She hates me. She also claims that I'm a "domineering jerk with a huge, overbearing ego." (I do have something huge. It's not my ego, though.) 2) She takes our mandatory tutoring sessions way too seriously. 3) She's sexy as hell…And a virgin.
At least, those were her strikes before our study sessions started lasting longer than they were supposed to. Until one innocent kiss became a hundred dirty ones, and until she became the first woman I ever fell hard for.
Our future together after graduation was supposed to be set:
Professional football for me. Law school for her.
But she left me at the end of the semester with no explanation, and then she completely disappeared from my life.
Until tonight.
We met on a Tuesday.
Became everything, then nothing, on a Tuesday.
And now it's seven years later, on a Tuesday
הסקירה שלי:
את הסופרת הזו אני מכירה מהספר שמאוד אהבתי – שבועיים התראה מראש. ראיתי את התקציר ומשהו בו סיקרן אותי.
בביקורות באמזון וגם בגוד רידרס היה כתוב שזה ספר של הזדמנות שניה אבל אני לא מסכימה עם זה במאה אחוז.
הזדמנות שניה אומרת שמישהו פישל אומנם מישהו פישל בספר הזה אבל זה לא מי שאתם חושבים…
הספר הזה התחיל בהווה ובשלב מסויים אנחנו מתחילים לקבל הצצות ל-7 שנים אחורה, זמן הקולג' של הגיבורים.
אני לא תמיד אוהבת סיפורים שיש בהם הרבה חזרה אחורה בזמן – זה משתנה אצלי מספר לספר ובספר הזה – זה היה זהב!
וכמו שאתם זוכרים, אני אוהבת סיפורים עם התכתבויות – מיילים, הודעות וכל זה – I like!
אז כשאנחנו חוזרים אחורה בזמן אנחנו מבינים שהקשר של הזוג מתחיל וממשיך ממש טוב. כל כך טוב שקשה להבין למה שבע שנים אח"כ – הם לא ביחד!
אז הסופרת הוסיפה קצת מתח (קטנטן) וסקרנות וזה היה משהו שלא ציפיתי לו בספר מהז'אנר הזה – אבל אין ספר שזה היה מעולה!
אנחנו מנסים להבין – ולא רק אנחנו – מה קרה להם. מה הסיבה שהם לא ביחד ויש כעס נוראי ביניהם. או לפחות מהצד של שרלוט. מה שכן, ככל שהמשכתי לקרוא ולהבין את הדמויות – דיי עליתי על העניין אבל זה עדיין היה כיף לחכות להבנה הכללית.
וזה כיף לנסות להבין במהלך קריאת הספר מה קרה. זה מעסיק את הקורא לאורך כל הקריאה ואולי גם בהפסקות.
שרלוט וגרייסון לא היו דמויות שונות בטירוף מכל מה שמוכר בשאר הספרים (הוא השחקן של הקולג' והיא הבתולה) וגם החיבור ביניהם היה סוג של Been there done that אבל עדיין, היה מאוד כיף לקרוא את הספר.
גם כי הוא היה רומנטי גם כי הוא היה קצת קיטשי וגם כי הוא היה מיוחד בפני עצמו. אהבתי את מוטיב ה-יום שלישי.
לאוהבות וויטני ג'י וגם לאלה שלא – הספר הזה מומלץ!
