The Beau & the Belle – R.S. Grey

הניקוד שלי לספר

 4.5/5

תקציר:

Beau Fortier starred in most of my cringe-worthy teenage fantasies.

I met him when I was a junior in high school, a time that revolved exclusively around bad hair, failed forays into flirting, and scientific inquiries into which brand of toilet paper worked best for stuffing bras.

That is, until Beau moved into the small guest house just beyond my bedroom window.

A 24-year-old law student at Tulane, Beau was as mysterious to me as second base (both in baseball and in the bedroom). He was older. Intimidating. Hot. Boys my age had chicken legs and chubby cheeks. Beau had calloused hands and a jaw cut from steel. Our interactions were scarce—mostly involving slight stalking on my end—and yet deep down, I desperately hoped he saw me as more of a potential lover than a lovesick loser.

Turns out, I was fooling myself. My fragile ego learned that lesson the hard way.

Now, ten years later, we’re both back in New Orleans, and guess who suddenly can’t take his eyes off little ol’ me.

My old friend, Mr. Fortier.

But things have changed. I’m older now—poised and confident. My ego wears a bulletproof vest. The butterflies that once filled my stomach have all perished.

When I was a teenager, Beau warned me to guard my heart.

Let’s hope he knows how to guard his

הסקירה שלי:

ספר שמתחיל בהיכרות שלהם כשהיא נערה בת 17 והוא בחור בן 25.

לורן תלמידת תיכון ובו שנה אחרונה באוניברסיטה.

היא דלוקה עליו כמו טיינג'רית חסרת ניסיון והוא מדחיק את מחשבותיו הלא ראויות – ואז הגורל מפריד ביניהם לעשר שנים.

אהבתי את הספר הזה כל כך! אני אוהבת ספרי טאבו עדינים ולמרות שזה לא ממש היה ספר טאבו היה בו רמיזה קלה פה ושם. במיוחד כשהיה לבו קשה עם המשיכה שלו לנערה בת 17 (הבת של בעל הבית שלו).

אני אוהבת סיפורים בהם הדגש הוא על בחורה צעירה וגבר בוגר כי זה רק מדגיש את גבריותו (ומי לא אוהב שהגבר הוא באמת גבר!)

יחד עם כל זה – לורן קצת עצבנה אותי. אבל היא גם קצת הצחיקה אותי, טוב היא הצחיקה אותי הרבה.

אהבתי את השטות שבה מצד שני לא אהבתי את חוסר הביטחון שלה בנוגע לעצמה או לבו. כן אפשר להבין את ההיסוס אבל חוסר הביטחון זה משהו אחר.

בו – אותו אהבתי מאוד למרות שהיה קטע אחד שעצבן אותי בטירוף!! הוא התנהג כמו ילד קטן ועצבני וזה כל כך הוריד לי באותו הרגע שכמעט ולא הצלחתי לסלוח לו. הוא התנצל בפניה והיא קיבלה את זה אבל לי זה לא ממש הספיק.

הספר היה מאוד טוב בעיניי ואחרי שקראתי כמה ספרים של אותה הסופרת אפשר לומר שאני כבר מזהה את הדמיון בכל הספרים שלה. למרות שזה יכול להיות שלילי לאחרים, לי דווקא אין בעיה עם זה. דווקא בגלל שיש משהו בכתיבה שלה – אולי זה הציניות של הדמויות – שאני מאוד אוהבת ואפילו מוצאת את זה גם מצחיק וגם רומנטי.

אני גם צוחקת בזמן הקריאה וגם מרגישה את הפרפרים בבטן שזה כמובן שילוב דיי מנצח.