By a Thread – Lucy Score

הניקוד שלי לספר

5/5

תקציר:

 

 

Dominic was staring at me like he couldn’t decide whether to chop me into pieces or pull my hair and French kiss me.

Dominic

I got her fired. Okay, so I’d had a bad day and took it out on a bystander in a pizza shop. But there’s nothing innocent about Ally Morales. She proves that her first day of her new job… in my office… after being hired by my mother.

So maybe her colorful, annoying, inexplicably alluring personality brightens up the magazine’s offices that have felt like a prison for the past year. Maybe I like that she argues with me in front of the editorial staff. And maybe my after-hours fantasies are haunted by those brown eyes and that sharp tongue.

But that doesn’t mean that I’m going to be the next Russo man to take advantage of his position. I might be a second-generation asshole, but I am not my father.

She’s working herself to death at half a dozen dead-end jobs for some secret reason she doesn’t feel like sharing with me. And I’m going to fix it all. Don’t accuse me of caring. She’s nothing more than a puzzle to be solved. If I can get her to quit, I can finally peel away all those layers. Then I can go back to salvaging the family name and forget all about the dancing, beer-slinging brunette.

Ally

Ha. Hold my beer, Grumpy Grump Face

הסקירה שלי:

אוקיי, אני חייבת להתחיל בו-וואו. זה פשוט המילה היחידה שהדהדה לי בראש כשסיימתי את הספר.

זה ספר ראשון של הסופרת שיצא לי לקרוא.

למרות שראיתי מראש שזה ספר ארוך (בקינדל מעל 500 עמודים!) וספרים כאלו ארוכים מצריכים מוד מסוים, מאוד רציתי לקרוא אותו.

נתחיל בזה שזה סיפור על זוג בגיל יותר בוגר – הוא בן 44 והיא בת 39.

נמשיך בזה שהסיפור היה סלואו בורן בצורה ממש טובה.

אבל בגלל שיש מעל 500 עמודים (אפילו קרוב ל600) וזה לא זאפטה, חייב לתת סצנות "מעניינות" לפני סוף הספר.

דומיניק – מנהל במגזין האופנה לייבל השייך לאמא שלו (ובעבר גם לאבא שלו).

הוא הגיע לנהל את המחלקה כדי לכסות את הבלאגן שאבא שלו השאיר.

דלסנדרה, אמא של דומיניק, שכרה את אלי (Ally) אחרי שדומיניק גרם לה לפיטורין בפיצרייה.

זה סיפרו שהתחיל בסוג של כ"אוייבים לאוהבים" אבל היה בו הרבה מעבר לזה.

הרגשות של דומיניק שברו אותי. הכעס שלו על עצמו ועל אבא שלו שמנעו ממנו להשיג מה שהוא באמת רצה היה מאוד מייסר. עבורו וגם עבורי בשבילו.

החיים של אלי לא קלים. היא עובדת ביותר מ3 עבודות כדי לכסות חובות וטיפולים רפואיים והיא מבינה שזה כנראה מה שהיא תצטרך לעשות בשנים הקרובות.

למרות זאת ואולי בזכות זה, אלי הייתה אמיצה. היא הייתה חסרת פחד ומלאת מוטיבציה.

אני חושבת שהחיבור ביניהם היה בין היפים שקראתי.

הרצון למשהו אסור, הכוח להגיד לא לדבר שהם הכי רוצים והדרכים לשמור על עצמם מפגיעה.

יש פה סיפור על כוח שמנוצל לשלילה וכוח שמנוצל לטובה.

יש פה סיפור על השגת מטרות, על מלחמה עצמית, על סודות, על כאב ועל אהבה כל כך גדולה שהיא ממש יצאה מדפי הספר ונכנסה לי ללב.

הספר מומלץ בחום!

לראיון עם הקריינית של ספר השמע – ארין מלון 

יעל ועקנין

עורכת ספרותית, בלוגרית ותולעת ספרים

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email