Tied – Carian Cole

הניקוד שלי לספר

4.5/5

תקציר:

Tyler Grace was many things.

A killer. A myth. An outcast. A hero.

My prince.

My childhood and innocence were stolen when I was kidnapped at five years old. For eleven years I clung to my childhood fairytale books, waiting for the prince I hoped would someday save me and carry me off to a happily ever after.

I had no idea my savior would come in the form of a scarred recluse, covered in tattoo's, who can't–or won't–speak a word.

But the moment our eyes met I knew he was the one. My prince.

Tyler Grace is haunted by his tragic past and he's sentenced himself to a lifetime of solitude in the woods. He's as lost in society as I am; scarred just as much on the inside as the outside. Just like me.

He saved my life that day he found me and killed my captor with his bare hands. I was warned to stay away from him. But I can't stop thinking about him. I ache to hear his voice and see him smile. And I want nothing more than to be the one to break through his walls.

I think he's the only one who can break through mine, too.

Together we can have love, happiness, and a closeness that once felt impossible to have. But can we overcome the horrible twisted past that ties us together

הסקירה שלי:

הספר השני בסדרת All Torn Up שהראשון היה הספר Torn שאהבתי בטירוף!

קראתי ספר נוסף של הסופרת – Don't Kiss The Bride וגם אהבתי אותו מאוד.

הכתיבה של קריאן כל כך מיוחדת וסוחפת בשנייה הראשונה שהתחיל הספר (האזנתי לו באודיו) ידעתי שאני הולכת להישאב לסיפור.

הקריינים בספר הזה הם אווה אריקסון – שהיא מקריינת את הולי. הולי נחטפה שהייתה בת 5 ורק אחרי 11 שנה מוצא אותה במקרה טיילר (שאותו מקריין גיא לוק) שגר ביער בגלל טרגדיה אישית שקרתה לו.

את טיילר אנחנו מכירים קצת בספר הקודם אבל בספר הזה ממש נכנסים לעומק הסיפור הכואב שלו.

הספר הזה הוא התגלמות המשפט – סיפור של אנשים שבורים. זה סיפור של שני אנשים שבורים, פצועים, אבודים שמוצאים אחד את השנייה באופן ובזמן מאוד גורלי.

אהבתי שהספר הזה מתמקד בשניהם ובמה שקרה להם יותר מאשר בפן הפיזי. אהבתי שלמדתי כל כך הרבה על טיילר והצלחתי לראות אותו באור שונה לחלוטין מאשר בספר הקודם.

אבל הכי אהבתי שהיה משהו ביניהם שהצליח לעבור אלינו הקוראים מבלי שהם יגידו את זה. היה חיבור כלשהו, בלתי נראה שפשוט הרגשתי כשהם היו יחד.

אווה אריקסון נתנה להולי קול שכל כך תאם את העלילה, את הטון שלה, את הפחדים שלה (כשהיו), את התקווה שלה. ההתאמה שהיא עשתה בקול שלה לכל מנעד הרגשות של הולי היה עוצר נשימה.

המשפחה של הולי יושבת לי בגרון עד עכשיו. אומרים שאסור לשפוט אנשים שמתמודדים עם טראומות וטרגדיות אבל אני לא יכולה לקבל, להבין ולסלוח למשפחה שלה. לא יכולה.

גיא לוק הצליח להחיות את טיילר בצורה מהפנטת. הקול המחוספס, הכעס בקול שלו והאהבה בקול שלו פשוט נכנסו לי ללב.

הספר הזה היה מיוחד בעייני ויחד עם זאת, הספר הקודם על תורן, אח של טיילר, נכנס לי ללב בצורה הרבה יותר חזקה. על הספר תורן חשבתי חודשים אח"כ. והספר הזה ישאר לי בראש אבל בגלל הקושי שהיה בו (הנפשי) אני לא מרשה לעצמי לספוג יותר מידי ממנו ולכן אלו בדרך כלל ספרים שאני נמנעת מהם – ספרים כבדים, קשים, מלאים בנפשות פצועות וטרגדיות ששוברות חיים.

הספר הזה מומלץ בחום ואני בטוחה שיש פה הרבה קוראים שיהנו ממנו!

יעל ועקנין

עורכת ספרותית, בלוגרית ותולעת ספרים

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email