The Bombshell Effect – Karla Sorensen

הניקוד שלי לספר

 3/5

תקציר:

.Not one she wants, and definitely not one she's prepared for. She hadn't seen her dad in years, so the last thing she expects upon his sudden death is to inherit the thing he loved more than anything (or anyone) … the professional football team he owned for the last twenty years.

Luke Pierson does not want a new boss.

What he wants is to be a good father to his daughter, the best quarterback possible for his teammates. What he doesn't need is a blonde bombshell ruining the team's chances at another championship. Especially when that bombshell turns out to be his new neighbor. The neighbor he was a complete jerk to the first time they met.

For the sake of the team, they treat each other like complete professionals. In public, at least. Behind closed doors, it's a different story. And the fallout of giving in to that heat is something neither one of them can see coming

הסקירה שלי:

את הספר הזה בחרתי בגלל הקריין טרוי דוראן ולא הכרתי את הסופרת לפני. יותר מזה, רק רפרפתי על התקציר כי נורא רציתי להאזין לספר שלו לאחר שהאזנתי לספר אחר שקריין – Look the part (לבוש לתפקיד).

אהבתי את הטון שלו ואת הבס שיש לו בקול וראיתי שיש לו הרבה ספרים יותר בז'אנר הפנטזיה ופחות בסגנון שאני קוראת ואז מצאתי את זה.

בגדול, הסיפור לא תבניתי ממש דווקא את זה מאוד אהבתי.

היא, אלכסנדרה (אלי) ירשה קבוצת פוטבול לאחר שאביה נפטר. היא ואביה לא היו הכי בקשר אם בכלל.

לוק הוא שחקן בקבוצה והקפטן (כמובן). הוא רווק + ילדה בת 6.5.

לפני שהם מגלים שהם עובדים יחד, עבר ביניהם ענן שחור לאחר שהיא עברה לגור במקרה בבית ממולו.

אוקיי אז אולי לא הכי מקורי אבל בהחלט יש פה דברים שלא רואים בכל ספר (אגב, קראתי עוד ספר עם מישהי שירשה קבוצה, שם זה היה בייסבול, והספר היה אש – Lier, Lier Hearts on Fire – של פיפה גרנט. מומלץ)

עכשיו נדבר קצת על הספר עצמו 🤭

לוק היה מהמם! הוא הגן על הבת שלו ועל הפרטיות שלו ושלה אפילו אם לפעמים זה היה קצת עקום. היא הייתה בראש מעיניו למרות שאנחנו מכירים את הספרים האלו שמבחינת הספורטאים זה תמיד – קודם כל המשחק, הספורט, הקבוצה.

הוא היה מהגראמפים האלו שאני ממש אוהבת לאהוב. חמוץ כזה, לא מרוצה מכלום ולא רוצה שאף אחד יפריע לו בשלווה שלו (אה, כן הוא גם סוג של מתנזר כי נמאס לו מרודפות התהילה).

אלכסנדרה היא בחורה בת 26 שביום בהיר אחד גם איבדה את אבא שלה וגם קיבלה בירושה קבוצת פוטבול לנהל! היא הייתה אבודה ופגיעה אחרי כישלונות עבר אבל היא הייתה נחושה לסמוך על החלטתו של אביה להוריש לה את הקבוצה.

כן, החיבור בין לוק ואלי היה ממש צפוי. זה התחיל בתאווה חיצונית וכמובן המשיך לחיבה יותר אישית.

אין לי שום דבר רע לומר על הספר הזה אבל הוא לא שאב אותי בצורה שלא יכולתי להתנתק ממנו. הוא לא היה מהספרים שהיה חשוב לי לספוג כל דיאלוג, כל מגע וכל מבט שהיה ביניהם.

זה היה טוב וזה היה חמוד והבת של לוק הוסיפה בהחלט לרקע אבל מלבד הקריין טרוי דוראן שהוא הסיבה שבחרתי בספר הזה – לא היה משהו שממש העיף אותי.

יותר מזה, כשהגעתי לקצת אחרי 50% ספר, התלבטתי אם יש טעם להמשיך אבל המשכתי כי היה בו קצת סלואו בורן לא רע ולא הרגשתי שבעה לחלוטין מהדמוי או העלילה ולכן המשכתי.

אבל – שוב אבל…

הגעתי לפרק 20 מתוך 29 ולא יכולתי להכריח את עצמי יותר.

לא הרגשתי כלום בזמן האזנה. לא התרגשתי, לא ציפיתי, לא התעניינתי… הכל היה פרווה מידי בעיניי.

אולי אפילו פחות מפרווה. זה היה דיי משעמם לקראת הסוף.

אני לא יכולה לומר שאני לא ממליצה כי אולי זה מצב הרוח שלי – אני במחסום מוזר שאני מצליחה להגיע לרוב הספר ומתישהו פורשת. זה קרה לי ביותר מידי ספרים לאחרונה.

מה שכן, אני יכולה לומר שהקריינים עשו עבודה טובה למרות שהם לא הצליחו לגרום לי לרצות להישאר עם הספר.