Time-Lapse – J.B. Heller

הניקוד שלי לספר

4.5/5

תקציר:

She's my biggest mistake and only regret…

I shouldn’t have let her in.
But she got under my skin and branded herself on my soul.
She gave me her light, her passion, her fire.
And I took it knowing I was going to leave her, and never come back.

I never thought I’d see her again.
But there she is, standing in front of me after five long years.
My biggest mistake and my only regret.
I thought leaving her was the hardest thing I’d ever do.
But that’s nothing compared to what it’ll take to win her back.

הסקירה שלי:

קיבלתי את הספר הזה מהסופרת בתמורה לביקורת בונה

נתחיל בזה שזה ספר מאוד שונה ממה שאני מכירה מהספרים הקודמים של הסופרת.

קראתי שני סדרות שלה שהיו קצרות, מצחיקות, כיפיות וקלילות ועוד ספר אחד שלה עם AGE-GAP וסוג של טאבו והוא היה מעולה!

אבל ספר כזה שלה עוד לא קראתי.

הספר הזה הוא על הוקסלי, הוא נער בן 18 שחי עם אבא אלכוהוליסט. הוקסלי אוהב לקחת את המצלמה שלו לכל מקום ולצלם.

הוקסלי "אוהב" מרחוק את אליזה (ליזה, אל) מביה"ס. היא הילדה הפופולרית והוא הבחור הבודד שתמיד אוכל לבד, יושב לבד ולא מתחבר לאף אחד.

אליזה לא בדיוק כמו הבנות הפופולריות בביהס. היא שמה לב להוקסלי.

הוקסלי מתכנן לעזוב ברגע שיסיים את ביהס כי הוא רוצה לברוח מהמקום בו הוא גר.

הוקסלי ואליזה מתקרבים ומתחברים. אבל הוקסלי עוזב כפי שהבטיח.

זה מהספרים האלו שמהדף הראשון אתם שבויים של הספר. אתם מרותקים אליו ולדמויות.

גם הפרולוג של הוקסלי וגם הפרולוג של אל משכו אותי עוד ועוד אל תוך הספר ולא יכולתי לעזוב אותו!

הלב שלי כל כך כאב בגלל הוקסלי והחיים שלו בבית.

הלב שלי התרחב מהקשר המיוחד שהיה בין הוקסלי לאליזה.

בכוונה ניסיתי לקרוא את הספר הזה לאט וליהנות מכל דף שלו. לצלול לאט לתוך הסיפור של הוקסלי ושל אל.

כששמתי את הספר בצד חשבתי עליהם. תיארתי אותם בראשי וניסיתי לחשוב איך הספר יתקדם…

כשאתם קוראים ספר ונקשרים לדמויות מהעמוד הראשון – אתם יודעים שהסופרת עשתה עבודה טובה.

יש פה סיפור על כאב, התעללות, אכזריות, רוע, עצבות ושקרים ולמרות הכל זה סיפור של סליחה, הבנה, הכלה, הזדמנות שניה, קבלה ואהבה גדולה ששורדת גם מרחקים.

הכוח של הוקסלי היה ראוי להערצה וכאב לי בו זמנית

הכוח של אל היה מרשים וגרם לי להעריך אותה עוד יותר.

הכוח שלהם יחד היה בלתי מנוצח!

אני כן אגיד משהו אחד – היה חלק קטן לקראת סוף הספר שהיה "נוח" מידי וממש קצת פחות ריאלי אבל מאוד עוזר להתקדמות הספר. זה לא גרע ממנו בעיניי כי הדמויות עדיין היו טובות והסיפור הכללי היה מצוין.

הסיפור הזה באמת נכנס לי ללב, לראש ולמחשבות ואני יודעת שאני אחשוב על הוקסלי ואל עוד הרבה זמן.

 

לחצו כאן לראיון עם הסופרת

יעל ועקנין

עורכת ספרותית, בלוגרית ותולעת ספרים

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email