אודות הסופרת:

לורי נלסון ספילמן נהנתה מקריירת הוראה בת עשרים וחמש שנים לפני שהפכה לכותבת רבי המכר של הניו יורק טיימס ו- USA Today. הרומנים שלה (רשימת המשאלות, אבני הסליחה, מחברת הלב, הזכות לאהוב) תורגמו ליותר משלושים שפות, ונטפליקס רכשה את זכויות הסרט לרומן הראשון שלה, רשימת המשאלות. היא גרה במישיגן יחד עם בעלה והגור הכלבלב שלהם. כשהיא לא מפליגה, היא עסוקה בעבודה על הרומן הבא שלה.

שאלות לסופרת לורי נלסון ספילמן

1 – האם תמיד רצית להיות סופרת?

ראשית, תן לי להגיד לך תודה, יעל, על שאירחת אותי בבלוג שלך. זה כבוד!

אוקיי, לשאלות … תמיד אהבתי לכתוב ולספר סיפורים, ובכל זאת להיות מחבר לא היה ברשימת חיי. כשגדלתי בשכונת מעמד הפועלים, בעיר הקטנה שלי, לא פגשתי אף סופר אחד. לטעמי, סופרים גרו בעיר ניו יורק, או בבתים עם קירות זכוכית המשקיפים על האוקיינוס השקט, עם תעודות כתיבה מהודרות ואוצר מילים ענק. מעולם לא דמיינתי שאני אהיה סופרת. אני עדיין מגיבה בהיסוס כשמישהו שואל אותי מה אני עושה לפרנסתי! זה מרגיש כמו חלום!

2 – האם כתבת ספר והחלטת לא לפרסם אותו?

כן, לצערי זה קורה לעתים קרובות מדי! לא כל רעיון מביא לרומן יפהפה. כמה פעמים סיימתי טיוטה ראשונה, קראתי אותה מחדש וחשבתי "לא. זה לא." אני שמה את זה בצד ומתחילה מחדש עם רעיון אחר, חותרת למשהו מיוחד יותר.

3 – האם יהיה נושא שלעולם לא תכתבי עליו?

בספר Quote Me (תורגם בעברית בשם – 'מחברת הלב' בהוצאת ידיעות ספרים), הדמויות הראשיות, אריקה ואנני, מתאבלות על אובדן הטרגי של בתם ואחותם. עצבותם העמוקה, שהייתה טבעית ומתאימה לחלוטין, הקשתה להקל על מצב הרוח של הספר. הסיפור היה כבד יותר ממה שרציתי שהוא יהיה. בהמשך, הדמויות שלי יתמודדו לעתים קרובות עם מצוקות, אבל אני לא חושבת שהן יתאבלו על מוות פתאומי וטרגי של אדם צעיר.

4 – לפי מה את בוחרת כריכה לספר?

העורך שלי בדרך כלל מציג תמונת שער, וצוות המכירות, הסוכן שלי, ואני כולנו אומרים מהם המחשבות שלנו. לפעמים זו בחירה קלה, פה אחד. פעמים אחרות אנו עוברים הרבה מאוד כריכות לפני שאנחנו מסכימים על אחד. וזה שונה במהדורות הזרות. אני כמעט ולא יודעת מראש באיזה כריכה (או כותרת) העורך יבחר. לפעמים אני מגלה את זה לראשונה ברשתות החברתיות! זו הפתעה נפלאה!

5 – מאיפה קיבלת את ההשראה לסיפורים?

ההשראה מגיעה ממקומות שונים, ואני תמיד רושמת פתקים במחברת שלי כשמשהו מכה בי. הספר The Life List (תורגם בעברית בשם – 'רשימת המשאלות' בהוצאת ידיעות ספרים) נוצר בהשראת רשימת החיים שלי, שכתבתי כנערה צעירה. בספר "The Star-Crossed Sisters of Tuscany" (תורגם בעברית בשם 'הזכות לאהוב' בהוצאת ידיעות ספרים), סיפורם של פרג וריקו נכתבו בהשראת ידידי הגרמני דיטר, שהיה ילד במלחמת העולם השנייה וראה את הזוועות המתבצעות. מאוחר יותר, הוא נמלט ממזרח גרמניה הקומוניסטית והפך לבדרן בעל שם עולמי.

6 – מי הזוג האהוב עליך שכתבת עליו?

אהבתי את ברט ובראד מרשימת המשאלות – למרות שהם היו רק חברים. אבל אני חייבת להודות, הזוג החדש והאהוב עלי הוא פרג וריקו, באהבתם הנצחית.

7 – כמה זמן לוקח לך לכתוב ספר אחד?

כשנה, מההתחלה ועד הסוף. אני מנסה לכתוב טיוטה ראשונה מהירה – שהיא החלק הפחות אהוב עלי בתהליך הכתיבה. ברגע שיש לי מילים על הנייר, אני אוהבת להתעסק ולשנות את הסיפור.

8 – מה הז'אנר שאת הכי אוהבת לקרוא?

אני אוהבת תעלומות, מותחנים פסיכולוגיים, וכמובן, ספרות עם דמות נשית מרכזית.

9 – מי הם הסופרים האהובים עליך?

כמה מהאהובים עלי בכל הזמנים הם מייב בינצ'י, קריסטין האנה, ג'ון סטיינבק ואליזבת ברג. גיליתי לאחרונה את קריסטין הרמל ומאט הייג, ואני נדהמת מהם!

10 – אם היית יכולה להפוך את אחד מספריך לסרט – איזה ספר היית בוחרת?

זו שאלה מצוינת. למעשה, 'רשימת המשאלות' נמכרה זה עתה לנטפליקס, ואני בהחלט נרגשת מהסיכוי לראות את הספר מתעורר לחיים על המסך. עם זאת, אני מנסה לשמור על ההתרגשות שלי. למדתי שתעשיית הקולנוע יכולה להיות עסק מסוכן.

תודה רבה על השאלות המתחשבות האלה, יעל! היה תענוג לשוחח איתך!