ראיון עם הסופרת הילה ארוון

אודות הסופרת:

הילה ארוון, פרצה את המגירה לה כתבה במשך שנים בזכות שליחות לחו"ל, שאליה יצאה עם משפחתה, והתפנה זמנה לעסוק בכתיבה. הוציאה לאור 7 רומנים היסטוריים חובקי עולם, המתרחשים בתקופות שונות, ביניהם רבי המכר "כחותם על ליבך" ו"אי התפוחים". לאחרונה יצא לאור ספרה החדש "בין השמשות", רומן מקראי מרגש וסוחף.

שאלות לסופרת הילה ארוון

היי יעל, ראשית, רציתי להודות לך שבחרת בי כדי להשיב על השאלון שלך, ושמחה שהוא העניק לי אתנחתא מהנה בין שלל עיסוקיי בתקופה הלחוצה של הוצאת הספר החדש "בין השמשות".

1 – האם תמיד רצית להיות סופרת?

תמיד כתבתי לעצמי וכל המחברות עם העלילות והרעיונות לסיפורים, נשמרו במגירה ולאחר מכן על הכונן במחשב. היו לי המון התחלות של סיפורים ולא את כולם השלמתי. כתבתי למגירה מאז גיל בית הספר. לא חשבתי שיום אחד אהיה סופרת או שאוציא את העלילות שכתבתי לאור כספרים, כתבתי להנאתי ובראתי עולמות ודמויות שאהבתי לקרוא את עלילותיהן. קרה ושליחות לחו"ל למשך מספר שנים, פינתה לי את הזמן העמוס במשימות של אשת קריירה ואימא במשרה מלאה, וכך החל תהליך היציאה שלי מהמגירה אל האור. כמובן בתמיכה של משפחתי הקרובה ומאמינה שה' חשב שהגיעה העת שלי לחשוף את מילותיי בפני הקהל הרחב.

2 – כשאת מתחילה לכתוב ספר, האם את יודעת מראש שיהיו לו ספרי המשך (דואט, טרילוגיה, סדרת ספרים)? אם כן, האם את יודעת מה תהיה העלילה / הדמויות בספרים הבאים?

כשאני כותבת ספר, הוא יחידני, אין לי רצון להמשיך אותו לסדרה. אבל לפעמים המציאות מושכת אותי לכיוונים אחרים מאשר רצונותיי. למשל, הספר "זר של קוצים" נכתב כשהייתי סטודנטית בבר אילן, תוך כדי לימודיי על ציד המכשפות. עבודת סמינריון בנושא 'מכשפות-מיילדות' הציתה בי את הרעיון לספר, שכמובן גם הוא נכנס למגירה. חלפו 25 שנה והוא יצא לאור לאחר שעבר עריכה ותיקוף היסטורי. לא חשבתי שיהיה לו המשך, ובזמן שעסקתי בעריכתו עלתה בראשי עלילה לספר חדש, המספר על הדור הבא של הדמויות מ"זר של קוצים". וכך נולד הדואט "פצעי אוהב" ו"נשיקות שונא".

3 – האם כתבת ספר והחלטת לא לפרסם אותו?

רוב הספרים שלי עדיין במגירה, הם ללא סוף וזאת הסיבה שהם עדיין לא יצאו לאור. וגם, יש סיפור בהמשכים שכתבתי עבור קבוצת קוראים בפייסבוק ומדי לילה עלה שם פרק, תחת שם בדוי. לא אפרסם אותו על אף שהוא זכה להצלחה מסחררת, מכיוון שהוא נועז מדי ופחות הסגנון שלי. הוא היה לי כתרגיל כתיבה בתחום ובנושאים שרחוקים מעולם הכתיבה שלי. מי יודע, אולי יום אחד אחליט לערוך אותו ולשכתב מחדש את החלקים הנועזים – יש לו פוטנציאל גדול. נראה. הוא מודרני וכרגע אני כותבת יותר רומנים היסטוריים.

4 – האם את כותבת עוד דברים מלבד ספרים?

התחלתי דווקא עם כתיבת שירים, אך עולם הספרים שבה אותי. ובכל מקום עבודה הייתי זו שידועה בכישרון לחרוז ברכות לימי הולדת של העובדים.

5 – האם יש נושא שלעולם לא תכתבי עליו? אם כן, מהו?

לא מגבילה את עצמי בנושאים, כל עוד הם תורמים לעלילה. לגבי נושא שעליו לא אכתוב – השואה. בשלב זה הנושא טרי מדי, רוב משפחתו של סבי נספתה באושוויץ ולכן הנושא קרוב מדי לליבי והפצע עוד פתוח. אבל לא פוסלת. תלוי בהשראה ובתזמון.

6 – לפי מה את בוחרת כריכה לספר?

אלמנטים מהספר, רמזים לתוכן שבו, שיכניס לאווירת הספר.

7 – מאיפה את מקבלת השראה לסיפורים?

מאנשים הסובבים אותי, מחוויות אישיות, מסיפורים של אחרים, ידיעות חדשותיות ובכלל מהחיים. כמובן שכל עובדה היסטורית מציתה את הדמיון שלי. יש לי התחלה של ספר בערך על כל תקופה שעליה למדתי באוניברסיטה במסגרת החוג להיסטוריה: ויקינגים, המהפכה הצרפתית, מלחמת האזרחים האמריקאית ועוד…

8 – כמה זמן לוקח לך לכתוב ספר?

את ספרי המגירה, הספרים הראשונים שיצאו לאור, לקח לי עשרות שנים לכתוב. ואם נדייק לוקח בערך שנה, ועוד הרבה שנים של עריכה עצמית והשבחת העלילה. לאחרונה אני כותבת ספרים במספר חודשים, אבל תהליך העריכה העצמית ולאחר מכן המקצועית, קבלת חוות הדעת והערות של קוראות הבטא (קוראות שלי שהפכו לחברות, ואני סומכת על חוות הדעת שלהן בעיניים עצומות),  והשכתובים שנעשים בהתאם – לוקחים זמן.

9 – מה הז'אנר שאת הכי אוהבת לקרוא?

תלוי במצב רוח. קוראת רק בסופי שבוע, את שאר ימות השבוע אני מקדישה לכתיבה ומול המחשב, וכמובן לפעילות עם המשפחה והטיפול בבית. לעיתים אני במוד של קומדיות רומנטיות (ספרי צ'יק ליט) או רומנים היסטוריים או מותחנים. בסופ"שים אני לא מוותרת על קריאת עלוני השבת מרחיבי הדעת וסיפורי פרשת השבוע, ומתאווררת עם עיתוני סוף השבוע. לאחרונה אני קוראת הרבה חומר עיוני כתחקיר לספר חדש, היסטורי נוסף.

10 – מי הם הסופרים האהובים עליך?

רבים ומגוונים.

11 – אם היית יכולה להפוך אחד מספרייך לסרט – איזה ספר היית בוחרת?

"סודות באחוזת השושנים", יש בו הכול והוא מאוד 'ארץ ישראל הישנה והיפה'. אבל אני יודעת שהקוראים שלי בחרו את "כחותם על ליבך". רבים כתבו לי לאחר סיום קריאתו, שהם היו שמחים לראות אותו כסדרה בנטפליקס. הלוואי.

12 –  מי הזוג האהוב עלייך שכתבת?

כולם. זה כמו לשאול אותי איזה מילדיי אני אוהבת יותר. אי אפשר לבחור. לכל זוג ודמות ייחוד משלהם. בכל ספר הוקדשה מחשבה רבה לעולמן של הדמויות, חלק מהדמויות עוברות התפתחות, משתנות, מעוררות אמפתיה או רגש אחר שנועד להזיז משהו בלב הקורא, לטובה או לרעה. לא כל הדמויות אצלי חפות מחסרונות. בספר החדש, "בין השמשות", תגלו אחת כזו.

 

 

 

 

קרדיט לצלמת: גלי ברכה פלג

יעל ועקנין

עורכת ספרותית, בלוגרית ותולעת ספרים

שיתוף

דילוג לתוכן