The Endgame – Riley Hart

הניקוד שלי לספר

5/5

תקציר:

 

Weston

When I left home, I swore I'd never hide anything about myself again. From college, to law school, to the United States Senate representing California, I've done it all as an out gay man. So, when I'm in DC and see a beautiful guy at the hotel bar, I don't hesitate to proposition him…right before he runs out on me, leaving his sunglasses behind like my very own Cinderfella.

Anson

I've always known I'm gay, but never acted on it. Pretending isn't easy, but it means I can keep playing football. No one has ever guessed my secret until the gorgeous man at a bar in DC. At least he doesn't know who I am–the best tight end in the NFL, playing for the Atlanta Lightning. Though my identity doesn't stay a secret from him for long.

Between texts and late-night phone calls, we get to know each other. West's the only person who knows all the parts of me, just like I know his. When he asks for one night together so he can show me what it's like to be with a man, I can't say no. But once isn't enough, and we keep sneaking around together–brief encounters, in California, Georgia, or DC, filled with passionate touches and whispered truths.

I never thought I'd have love. West never thought he'd want it. Now we're all in with each other, but he still has time left in his Senate term. I have contract obligations to fulfill, and I'm closeted. We don't even live in the same state. The odds are stacked against us, but if there's one thing I know, it's how to win. He's the endgame in the biggest challenge of my life, the one I'm banking my future happiness on

הסקירה שלי:

אני לא יודעת איך להסביר כמה רגשות עברו לי בגוף שקראתי את הספר הזה.

אני כן יכולה להגיד בוודאות שבכיתי. בכיתי כי כל כך כאב לי. כאב לי בשביל אנסון וכאב לי בשביל ווסטון. כאב לי הפחד של אנסון מהאמת שלו. כאב לי בגלל הפחד שלו מהסביבה.

אני כל כך נפעמת מהספר הזה שאני באמת לא מרגישה שאני מוכנה לשחרר ממנו עדיין.

אני לא רוצה לשחרר מהדמויות המהממות והכל כך חזקות שריילי כתבה.

אני לא יודעת איך היא עשתה את זה. איך היא כתבה ספר כל כך עמוק, כל כך מלא בכאב, בפחדים וחששות ויחד עם זאת, יחד עם כל העומק של העלילה ושל הדמויות, היא הצליחה למצוא כל כך הרבה קלילות, וכיפיות ודרך שקוראים כמוני (שלא יכולים להתמודד עם ספרים קשים) גם יכולים להנות מספר כזה.

היא הצליחה להשאיר אותי על הקצה לכל אורך הספר. עם דפיקות לב ובטן מתהפכת מכל כך הרבה רגשות שעברו לי ועדיין היא הצליחה לסגור את הספר בצורה כזו שלא שמתי לב שהלב שלי כבר נרגע ואני מחייכת.

כל כך בא לחבק חזק את אנסון! לחבק אותו ולחזק אותו!

איזה בן אדם יפה הוא בפנים ובחוץ. איזה אהבה ענקית יש לו בלב ואיזה לב גדול יש לו.

ווסטון היה כל כך מיוחד בעיניי שאני לא חושבת שקראתי על דמות כזו עמוקה וקלילה בו זמנית.

דמות שהצליחה לשעשע אותי בזמן שגרמה לי לכאוב, ולהרגיש את הכאב והאהבה שלו.

לא היה דבר אחד בסיפור הזה שלא היה יפה. שלא היה מושלם. שלא עבד כל כך יפה אחד עם השני.

הכל היה כמו פאזל שהתחבר חלק אחרי חלק לאורך כל עמוד וכל פרק.

הספר הזה שינה אצלי משהו בלב. הוא שינה אצלי משהו במחשבה. הספר הזה הוא לא רק ספר יפה שאנשים צריכים לקרוא כדי ליהנות אלא זה ספר שהוא חובה.

לכתוב דמויות מצחיקות, קלילות עם עומק מטורף זה כשרון כל כך יפה ומיוחד!

יעל ועקנין

עורכת ספרותית, בלוגרית ותולעת ספרים

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email