ממזר שחצן - פנלופי וורד, וי קילנד

וואו כמה זמן שחיכיתי לקרוא את הספר הזה. בקבוצות הרומנטיקה למיניהן, הבנות עפו עליו. אמרו שהוא מצחיק, רומנטי ואירוטי ברמה טובה. לקח לי המון זמן להניח עליו את ידי אבל ברגע שעשיתי זאת, ישבתי וסיימתי אותו ביום אחד.

הספר מספר על אוברי אשר עוברת ממדינה למדינה בארה"ב עם הרכב שלה, עוצרת בתחנת דלק באמצע שום מקום ונתקלת בבחור חתיך שנראה כמו "צרות".
צ'אנס (הצרות), נתקע באותה תחנת הדלק עם האופנוע הכבד שלו ומשיחת חולין קטנה ועוקצנית בינו ובין אוברי, הוא שכנע אותה לתת לו טרמפ מכיוון שהיא נוסעת לכיוון שהוא צריך.
הם בדרכים יחד 8 ימים, עוצרים, מתבדחים אחד על השני, שולחים סימנים ברורים ששניהם מעוניינים אבל כשמגיע לרגע האמת – צ'אנס לא עושה שום מהלך.

עד פה, נשמע פחות או יותר ספר מוכר, תבנית ידועה, גבר ואישה עם מתח מיני מורגש, הקנטות, גבר שמתיר סוד, התקרבות וסוף ידוע מראש.
אז לא!
קראתי את הספר ושהגעתי כמעט לחצי, הייתי מאוד קרובה לפרוש בשלב הזה כי באמת לא ראיתי מה יכול כבר לקרות. הרגשתי שזה אותה תבנית ידועה וצפויה מראש, יש מתח מיני, מתאהבים אבל הבחור מסתיר סוד אפל ולא רוצה להיקשר ובאמת שמהתבנית הזו – קצת מאסתי.
אבל החלטתי לעבור עוד דף ועוד דף רק כדי שאוכל לסיים את הספר ולכתוב לכם סקירה ובאמצע הספר – בום! הפתעה!
וזה לא נגמר בהפתעה הזו! הספר נפתח מנקודת מבטה של אוברי ומרגע ההפתעה שבאמצע הספר, הספר ממשיך מנקודת מבטו של צ'אנס.
מלבד ההפתעה הזו (הרי בדרך כלל זה כמה פרקים נקודת מבט אישה ואז כמה פרקים נקודת מבט גבר וחוזר חלילה) היו שם עוד כמה וכמה הפתעות שבאמת נתנו לי את כל הסיבות להמשיך לקרוא ולרצות לדעת איך זה מסתיים!?

אוברי, זה כל כך מצחיק שבחצי הראשון של הספר (שהיה מנקודת מבטה), הרגשתי שהיא מאלו שמוקסמות מהר, נלחצות מכל דבר ודיי "קלות" אם אפשר להגיד את זה.
ואז הגיע נקודת מבטו של צ'אנס ושם ראיתי אוברי אחרת. היא הייתה חזקה יותר, נזהרת יותר, שקטה יותר וחשדנית יותר.

צ'אנס, מנקודת מבטה של אוברי, הוא היה קליל, זורם, מצחיק, כזה שלא "יתיישב", מחפש אקשן ולא כזה שלוקח ללב.
ואז הגיע נקודת מבטו, שם גיליתי גבר אחר. גבר מחושב, כזה שמשתדל לחשוב עם הראש ולא עם ה***, כזה שעושה דברים בזהירות כדי לא להפיל בניינים, כזה שמחפש את האהבה ומוכן לעשות הכל בשבילה.

הספר הזה אומנם מעט תלוש, קשה לי עם העובדה שגבר ואישה מתאהבים "כמו שלא אהבו בחייהם" תוך יום וחצי אבל – אני מניחה שזה סביר בשביל ספר מהז'אנר.

וכמו שכתבתי בהרבה סקירות שלי, יש ספרים בז'אנר האירוטי שנכנסים לתבנית מוכרה וצפויה ומאוד שמחתי שהספר הזה יוצא מהתבנית.
הספר הזה אמנם כל כולו רומן אירוטי אבל כן היה שם דמויות שאהבתי, כן היה שם סיפור רקע מפתיע וכן היה שם משהו אחר, משהו שונה, משהו מסעיר שגרם לספר הזה להיות מפתיע וטוב.

ממליצה על הספר כספר לא קליל מידי אבל כן כזה שרוצים לקרוא, להיות מופתעים והכי חשוב – לאלו הרוצים לסיים אותו עם חיוך ע-נ-ק!