עיר הדובים - פרדריק בקמן

תקציר:

ליד אגם בלב היער, אי־שם בשוודיה, ניצב איתן אולם הספורט המקומי של עיירה קטנה המכונה "עיר הדובים": זהו היכל הקרח, שנבנה לפני דורות בידי מייסדיה. למרות הדעה הרווחת שעתידה של העיירה הנידחת הזאת כבר מזמן מאחוריה, מעפילה נבחרת ההוקי קרח הצעירה שלה לחצי־הגמר של הליגה הלאומית, וכל התקוות והחלומות של התושבים מוטלים עתה על כתפיהם של כמה נערים בגיל ההתבגרות. זהו נטל כבד, והמתח בעיירה גואה, עד שהוא מתפרץ במעשה אלים
ונורא שיותיר חותם טראומתי בתושביה ויחולל מהומה גדולה והרת אסון. האשמות מוטחות לכל עבר, מתפשטות כאדוות באגם בכל רחבי "עיר הדובים" וגורמות נזקים בלתי־הפיכים.
עיר הדובים מתאר את הדברים שמגבשים אותנו, את הסודות שקורעים אותנו לגזרים ואת האומץ שנדרש לאדם בודד לצאת נגד קהילה שלמה בשם הצדק והאמת.

הסקירה שלי:

את הספר הזה רכשתי בשנייה שהוא יצא בתרגום לעברית.
מאוד אהבתי את שלושת ספריו הקודמים (איש ושמו אובה, סבתא שלי מוסרת דרישת שלום וסליחה, בריט מארי הייתה כאן) ולכן מיד רכשתי אותו בציפייה גדולה.

קשה לי לכתוב לכם בקיצור מי היו הדמויות או מה הייתה העלילה, אני רק יכולה לומר לכם שניסיתי, בחיי שניסיתי.
באתי עם המון ציפיות והתרגשות לקרוא עוד סיפור של הסופר שאני מאוד אוהבת ולצערי הרב, לא צלחתי את הספר הזה עד סופו.
בשלב מסוים איבדתי את ההבנה לגבי הדמויות, הקשר ביניהם ולא הצלחתי לעקוב אחרי העלילה.
תיאורי הספורט היו רבים וקצת מחוץ להבנה שלי או לרצון שלי להבין.
קראתי ספרים שספורט היה חלק מהם אבל במקרה הזה, העלילה הראשית סובבה סביב ההיבטים הטכניים והמקצועיים של עולם ההוקי – שהוא מאוד רחוק מהספורט שאנו מכירים בישראל או מה שאני מבינה בכללי ובשלב מסוים החלטתי לשים את הספר בצד במחשבה שאולי אחזור אליו בהמשך.

מאז קראתי כמה וכמה סקירות של גולשים שונים ומהסקירות שלהם הבנתי שהספר לא הולך להשתנות בהמשך ואין כ"כ טעם לניסיון חוזר.

אז, הספר הזה עוד אצלי ומי יודע, אולי כן מתישהו בעתיד אחזור אליו.
אם כן, מבטיחה לכתוב סקירה מלאה – לטוב או לרע.