החוב השלישי - פפר וינטרס

היה מזל וסיימתי עם הספר הזה יותר מהר יותר מאשר עם החוב השני,
אז כן, מי שקראה את הספרים הקודמים יודעת… באו להציל את ניילה… הבחורה חזרה הביתה…
בואי נתקדם עם החיים… אבל לא, גברת ניילה יודעת טוב יותר מה לעשות עם החיים שלה, וחוזרת בחזרה… כי וואלה… בבית משעמם, אין ריגושים… וחזרנו לבית האימה…

“If a guardian angel had told me this would happen. If they'd come to me the night before you stole me and explained the atrocities I would live through, I would still have come with you."

מה אני יכולה להגיד, ההיגיון פה חגג…
ג'טרו – אני אתרחק מכולם אבל אתבאס ממש אם הם יעזו לא להתעסק בזה ולשמוח טיפה

"…Don't hate me. Don't love me. Don't fear me. Put up a wall and just stop.“
"You're asking me to stop feeling?“ I gasped. "That's like asking someone to stop breathing, Jethro. It's not possible.“

וניילה… נגיד שהיא לא העיפרון הכי חד בקלמר, אין לי משהו טוב להגיד עליה

“Love is a chemical imbalance, Ms. Weaver. I am no longer imbalanced.”

קאס, הובטח לי פה שאתאהב בבחור…. אז זה לא קרה, הוא חמוד וזה אבל בואו לא נגזים!!

"Nothing is ever black and white, Nila. You should know that by now. It's all how you survive the grey."

אבוש, אני מניחה שאם כל הדורות אצלם עברו ככה, אין מה לצפות שיגדל להיות בסדר, או לפחות עם חמלה. מה שכן, מעניין אותי ממש מה היה לו עם אמוש של ניילה…
דניאל… מותק של אדם, הייתי רוצה אחד כזה בחיי… מצפה ומחכה לפגוש אותו בספר הבא.. זה בטוח יהיה מתוק סכרת. סבתא שלו, אחותו ואח שלה פחות שיחקו פה דמויות שיש לי מה להגיד עליהם.

מה אני אוכל להגיד בסוף, רוב הספר לא הכי נהניתי, הדמויות המשיכו לעצבן אותי… אבל 50 העמודים האחרונים היו ממש טובים, ג'טרו התחיל להיפתח, על ניילה עדיין אין לי שום דבר טוב להגיד…
אבל אם אתמקד אך ורק בג'טרו, אז די נחמד.

“What do you want from me, Nila? You want to know that I fucking love you more than I can stand? That I’m breaking because I know I’m not good enough for you? What ?” My world stood still. “…I fucking love you…” He admitted it.

מי שכן הבינה מהציניות שלי, אגיע לחוב הרביעי עוד…. הרבה זמן
כשאהיה מוכנה נפשית לסכרת הזו.