חמקמק - אל. איי. פיורי

“אני מבין למה היא רודפת אותך. גדלנו עם כלום, ראינו ועשינו דברים, אבל לזמן מה מצאת איתה את אותו גן־עדן חמקמק שאנשים מדברים עליו כל הזמן. אם תוכל למצוא את הדרך בחזרה לשם, אולי אתה צריך לצעוד בה. או לשחרר אותה, אבל תבחר אחת מהאפשרויות האלה.
לא תכננתי להיות שודד ים. החיים שלי הסתכמו בהישרדות ובכיעור והיו גיהינום עלי אדמות, עד שראיתי אותה. לזמן קצר הרשיתי לעצמי להתהולל בגן־עדן, וגם שנים לאחר שנפרדנו, לא הצלחתי להפסיק לחשוב על וילו בלייקלי.
ידעתי שזו טעות להפליג לאי שלה. בעודי מחפש אחר הדבר הזה שישחרר אותי מצילה הרודף אותי, העבר בא לנשוף בעקביי. היא מלאך שנזרק לתוך הכאוס שהוא עולמי, רומנטיקנית שמחפשת אוצרות אבודים ואהבת אמת, ואילו אני שודד ים אכזרי וקר רוח. היא לא שייכת לעולם שלי ואני אינני שייך לעולם שלה.
קייס נואה מייז היה שודד ים נטול עכבות וחסר רחמים, מסוגל למעשי רצח, לשוד ולביזה, אבל אני הצלחתי לראות את מי שהוא באמת, או לפחות כך חשבתי. כשעזב, הוא לקח איתו פיסה ממני, פיסה שחשבתי שלעולם לא אקבל בחזרה, וכשחזר במפתיע הבנתי עד כמה מסוכן הוא. כמו שאמר לי לא פעם, הוא פיראט, וכשהוא רוצה משהו הוא פשוט לוקח אותו, והוא לא עמד להחזיר לי דבר, הוא עמד לקחת ממני הכול. לא רק את ליבי ואת גופי, אלא גם את חלומותיי ואת האוצר שאחריו רדפתי.