מה שקורה בין איליי וגוון - ג'. ג'. מקאבוי

תקציר:

איליי דוונפורט חושב שמצא את האישה המושלמת להיות אשתו.
היא רופאה, בדיוק כמוהו.
היא מבריקה, בדיוק כמוהו.
והיא עשירה, בדיוק כמוהו.

גווינביר (גוון) פו חושבת שהארוס שלה הוא האדם המושלם עלי אדמות.
הוא נאה.
הוא מצליח.
והוא היה הגבר הראשון שלה.
אבל מה קורה כשהכלה של איליי בורחת עם הארוס של גוון ביום החתונה שלהם, והשניים נשארים לאסוף את השברים זה של זה?

הסקירה שלי:

את הספר הזה רכשתי גם יחסית מזמן וגם קראתי אותו מזמן אבל התחשק לי לחזור אליו לאחרונה.

הספר מספר על גוון אשר ננטשת ע"י ארוסה עם מישהי שהיא במקרה גם הארוסה של איליי (שממש נוטשת אותו בחופה).
זה נראה כאילו הם אמורים ישר לרוץ זה לזרועות זה ולהתנחם אבל לא, זה לא מה שקורה.
וזה מה שאולי היה מעניין בספר הזה.

גוון ואיליי אולי לא התקרבו בדרך נורמטיבית אחרי ששניהם נבגדו אבל הם בהחלט התקרבו בדרך שאני באופן אישי מאוד אוהבת….

הסיפור טוב, קצת משעשע, קצת מעצבן ואפילו קצת כואב.
כן הוא היה מעט קלישאתי אבל לא במובן רע אבל הדבר שבעיניי היה פחות טוב זה הסצנות ה-כביכול אירוטיות, אני פחות קוראת את הז'אנר הזה לאחרונה (אבל כן קראתי לא מעט ממנו) ובספר הזה איכשהו זה הרגיש לי מעט מאולץ.
הספר היה טוב והכתיבה טובה אבל כשהגיעו הסצנות במיטה, שם לדעתי הכתיבה ירדה רמה. דילגתי על חלק מהקטעים האלו בגלל זה.

בגדול, גוון היא דמות מדהימה. היא כל כך חזקה וחלשה יחד, כנה, מצחיקה, צינית, יצירתית ועם לב באמת גדול וחם.
היא באמת כזו שתגרום לכל מי שמסביבה לצחוק וליהנות.

איליי אומנם מתחיל כאגואיסט מניאק אבל כמו בכל סיפור, האישה הנכונה מקלפת את השכבות הכואבות.

בגדול, הספר טוב, זה סיפור שונה ומעניין.
אין פה גבר חזק ועשיר מול אישה חלשה ועצמאית שמסתדרת לבד בלי כסף.
יש פה דמויות חזקות כל אחת בפני עצמה.
יש פה עומק ועניין לכל דמות ואף אחד מהם לא התאהב פתאום במבט ראשון.
השילוב שלהם, הכעס שלהם והחיבור שלהם קרה באופן טבעי והגיוני.

ממליצה מאוד.