Emily Mayer – Everything Girl

הניקוד שלי לספר

 5/5

תקציר:

Evelyn Mercer has always had a plan. She lives and breathes the plan. The plan and coffee.

Go to law school. Check.

Make Law Review. Check.

Get competitive internship. Check.

Land dream job. Double Check.

That dream job? Yeah, it’s a nightmare, and Evelyn is miserable with a capital M. When she reaches her misery threshold, Evelyn does the unthinkable and deviates from her plan.

Her unexpected new job takes her to Pinehaven Ranch in the middle of nowhere Montana where Evelyn is faced with her biggest obstacle yet. No coffee shops within a 30-mile radius and her new boss’ brother, former rodeo champion Jack Danvers. The three words that best describe Jack are stink, stank, stunning. He is perfection and he inexplicably seems to hate her on sight. But if there is one thing life has taught her, it’s that she still has a lot to learn and Montana is full of surprises

הסקירה שלי:

את הספר הזה ממש מזמן כשהכרתי את ה"מנוי" באמזון – בהמלצה של חברה הצטרפתי לספרייה דיגיטלית של אמזון והתשלום חודשי אפשר להוריד עד ל10 ספרים במכה. אם סיימתי ספר, אני "מחזירה אותו" ויכולה להוריד חדש. שזה אגב ממש נחמד כיון שכך אין "חשש" ליפול על ספר לא טוב, כי אפשר פשוט להחזיר ולקחת אחר.

אז את הספר הזה התחלתי גם לפי המלצתה של חברה שיודעת מה סגנון הספרים שאני אוהבת והיא אמרה שזה ספר סלואו בורן טוב.

אז כן. היא צדקה. לחלוטין צדקה. הוא היה סלואו בורן (לא זאפטה מידי) אבל היה סלואו והיה טוב. טוב מאוד אפילו!

דמויות ראשיות מהממות. אנושיות, אמיתיות, לא סופר עשירים, לא סופר עניים ולא מנהלים מניאקים שונאים את העולם. ההפך! הסיפור הוא דווקא על אח של הבוס שלה (שגם הבוס שלה נחמד לחלוטין! לשם שינוי).

אוולין, חמודה. ממש חמודה. היא הרגישה לי דמות כנה ואמיתית כי הכל סביבה היה לי כך הגיוני. הרצון להתקדם בקריירה ולהתמקד בזה כל כך עד שאת מאבדת קצת את עצמך, נשמע מאוד הגיוני בעולם שלנו.

העובדה שיש לה אחיות מקסימות וכיפיות שעושות איתה שיחות כאלה מצחיקות ומעודדות רק הוסיפו לדמות שלה בעיניי למרות שכמעט ולא מדברים על האחיות עצמן אבל משהו בשיחות שלהן מוציא אותה טוב.

ג'ק, מהממי! כן, אני לא נוטה להשתמש במושג הזה בסקירות או בחיים אבל הוא באמת היה מהממי. בלי משחקים (יותר מידי), בלי בלבולי מוח. בלי לברוח ולהתחרט על זה. באמת בלי לעשות כאב ראש! חוץ מגראמפיות (גראמפי) ממש קטנה ואולי קצת הכרחית, הוא היה פשוט כזה חמוד.

גם דמויות המשנה, קול, גבי, בן וגם מרגוט – היו צוות שבאמת הספר לא היה לשם בלעדיהם.

כמו חבורה כזו שכל אחד היה רוצה להצטרף אליה.

מלבד הסיפור עצמו (רומנטי שקל להתאהב בו), תיאור הנופים בספר היו פשוט מהפנטים. ממש ניסיתי לדמיין את כל הירוק מסביב עם הסוסים והעיזים הקטנות! המקום נשמע כמו מקום שבהחלט הייתי שמחה לבקר בו (או לגור?)

סיפור טוב, אמין, מקורי, איטי בטעם טוב, מחמם את הלב ורומנטי שכזה אי אפשר שלא לאהוב!