האנאלפביתית שידעה לספור - יונס יונסון

אחרי שקראתי את הספר הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם – של אותו הסופר, המלצתי עליו ברשתות החברתיות ותגובות הגולשים היו – אם אהבת את הספר הזה, את תאהבי גם את הספר האלפביתית שידעה לספור של אותו הסופר.
אז בגלל שבאמת אהבתי את הרעיון של הספר הזקן בן המאה ובעיני הוא היה משעשע מאוד, רכשתי גם את הספר שהומלץ לי.

אם לא הייתי מכירה את הסופר ואת סגנון הכתיבה שלו, מניחה שהייתי מוותרת על הספר הזה בגלל התקציר.
הספר באמת מדבר על פצצת אטום שאמורה להגיע לישראל (ע"פ התקציר, חשבתי שזה הגיע לשם במטרה להתפוצץ – אבל טעיתי) אך מגיעה לשוודיה במקום. הספר כולו מספר על נומבקו, אישה אפריקאית, אשר בדיוק כמו הזקן בן המאה, המזל או חוסר המזל הביא אותה למקומות שלא ציפתה להגיע אליהם ולמקרים שלא ציפתה שתיתקל בהם ואף להכיר אנשים שלא היה סיכוי שתכיר וכל זה תוך כדי סיפור שמצדו האחד מצחיק עד מאוד ומצדו השני מרגיז וקצת פוליטי וקשה הבנה.

אהבתי מאוד את השתלשלות האירועים, הכתיבה של הסופר היא מיוחדת מאוד בעיניי. נכון שהוא כותב דברים וסיפורים הזויים וחסרי כל הגיון אבל הוא פשוט כותב קומדיית טעויות בצורה מבריקה.
זה לא סתם ספר מצחיק או רומן פשוט, דברים שם איכשהו מסתבכים ומסתדרים כמעט באותה הנשימה והוא תמיד מגולל ספרים שנמשכים לאורך שנים רבות – שזה עוד חלק שאהוב עליי בכל העניין.
קוראים עוד עמוד ועוד עמוד והופ, 20 שנה עברו מבלי לשים לב.
הכתיבה שלו מיוחדת, שונה ובעיניי גם גאונית, מצחיקה ולמרות הכל – לא קלה לקריאה.

בגדול, הספר הזה לא מתאים לכל אחד, זה ספר שאינו פשוט. הוא מצחיק, כן. הוא מעט דרמטי או אפילו מותח, נגיד שכן אבל למרות כל זה – הוא ספר שקשה להגדיר.
אז אני את הספר הזה אהבתי ומי שאהב את שאר ספריו, מאמינה שיאהב גם את הספר הזה. הוא קצת מורכב וקצת הומוריסטי אבל יש בו משהו ייחודי כל כך שפשוט מסב לי הנאה בכל דף.

אגב, ההמלצות שניתנו לי הן גם לקרוא ספר נוסף שלו – הרוצח שחלם על מקום בגן עדן ואני שמחה לציין שאכן קראתי אותו והוא מעולה.