אנגלי מלוכלך - אילזה מאדן-מילס

לפני מספר חודשים פרסמו 2 פרקים של הספר הזה באחת מקבוצות הרומנטיקה בפייס.
קראתי את הפרקים האלו וידעתי שזה ספר שארכוש.
ספר שהגיבורים שלו אוהבים את הספר האלמותי – גאווה ודעה קדומה – תפור עליי.

הספר מספר על אליזבת בנט, כן זה השם אבל לא, זו לא אותה אחת מגאווה ודעת קדומה.
היא מגיעה לשנה השנייה שלה בקולג' ונתקלת בדקלן האנגלי והחתיך.
היא נשבעה לא לאהוב, הוא נכווה מאהבה, לה היה עבר קשה, לו היה עבר קשה – כן, זה מזכיר הרבה ספר בז'אנר הזה אבל לא – זה לא היה עוד ספר רגיל מהז'אנר.

מלבד האזכורים שלו לגאווה ודעת קדומה, יש בספר הזה הרבה דברים שאני אוהבת.
יש 2 דמויות מעניינות, עקשניות (טוב, אליזבת בעיניי הייתה עקשנית מידי אבל 🤫) שמוצאות נחמה אחד עם השנייה.

הכוחות שיש לאליזבת הדהימו אותי ובהחלט עוררו הערצה. הערצתי אותה למרות עקשנותה, זה היה מובן לאור מה שעבר עליה אבל היה עוד מעבר, הקול הקטן הזה בראש שמידי פעם דיבר היה הגיוני יותר ונתן לה לראות דברים מחוץ לחומות שהיא שמה.
אהבתי מאוד ששניהם ידעו כמה הם עקשניים. ששניהם ידעו שהצד השני קשה בגלל סיבותיו והם קיבלו את זה.
אהבתי שאף אחד מהם לא ישב בבית ותהה למה הצד השני מסוגר בדעתו. הם ידעו. הם ידעו והבינו וזה היה שינוי מרענן.

אהבתי את הדינמיקה שהייתה להם ואת החיבור שבעיניי לא היה ברור מאליו.
כן, משיכה הייתה מההתחלה אבל הדברים נבנו לאט ונתנו לקשר שלהם עומק כשהם התקדמו בהכרות שלהם.
כעסתי איתם על המשפחה או החברים שאכזבו ושמחתי איתם כשהם הצליחו לעודד אחד את השנייה.

דקס, האח התאום של דקלן – חמוד אמיתי. ממש מחכה לדעת מה קורה איתו בספר הבא – אנגלי מטורף!

בגדול, אנגלי מלוכלך זה ספר קולג' טוב, קשוח, רומנטי שאהבתי מאוד!

ממליצה מאוד