האתגר – איימי דואז

הניקוד שלי לספר

4.7/5

תקציר:

"אני לא מוכן לזה. אני לא מוכן לכך שהברך שלי תהיה דפוקה כל החיים. אני לא מוכן לשינוי. אני רוצה להיות קאמדן האריס, כוכב כדורגל ואליל הנשים. אלה החיים שתכננתי לי. זה מה שאני רוצה לכבוש. וכן, משחק המילים מכוון."

 

קאמדן האריס הוא הוא כוכב עולה בעולם הכדורגל האנגלי. כבן למשפחת כדורגלנים מפורסמת, המשחק הוא כל חייו, עד שפציעה קשה שולחת אותו לבית החולים בלונדון ומאיימת על הקריירה שלו. הרופאה הג׳ינג׳ית היפהפייה שמטפלת בו היא לא הטיפוס שלו, אבל היא יכולה להיות הסחת דעת מושלמת מהמצב הקשה שאליו נקלע.

 

לאינדי פורטר נמאס להיות הילדה המחוננת שהניחה ללימודים להשתלט על כל דקה מחייה. היא צעירה מבריקה ושנונה, ועכשיו קאמדן יכול להיות הבחור המושלם לתוכנית שהיא רוקמת במוחה כבר שנתיים. אבל כשהרגשות כובשים את המגרש, שום תרופה לא תוכל לרפא את הנזק שנגרם לליבם.

הסקירה שלי:

לספר הזה הגעתי מוכנה לקרוא ספר מהזא'נר האירוטי (פלוס) והנחתי שהוא יישאר בתבנית הידועה וזה בדיוק מה שחשבתי שאני צריכה באותו הזמן.

אז התחלתי את הקריאה וכן, הוא התחיל בדיוק כמו שציפיתי ולכן נהניתי והמשכתי. אבל לאט לאט משהו השתנה בספר או אולי בראייה שלי לספר כי הוא הפך מספר רגיל וצפוי מהז'אנר לספר שיש בו משהו שונה. משהו אחר. ואני אסביר בהמשך למה…

אז קמדן, כדורגלן שכולנו יודעים מה הטיפוס שלהם (דוגמניות מישהו?) נפצע בזמן משחק ומובהל לבית החולים שבו עובדת אינדי.

אינדי, רופאה בשנה שנייה שמשתדלת להיות הכי בסדר שאפשר בזמן העבודה כדי להוכיח את עצמה ולהראות שהיא רצינית בעבודה שלה למרות שהיא סה"כ בת 24. עם תלתלים אדומים בוהקים ומשקפיים שהיא שמה לפי מצבי רוח או סטייל – אחת הדמויות שמתוארות בצורה הכי מעניינת וטובה שאפשר. אז היא גם נראית שונה ממה שקמדן רגיל וגם כשממשיכים לקרוא מבינים שגם האופי הפנימי שלה שונה.

היא לא נותנת לכלום להסיח את דעתה מהמטרה שאליה היא מכוונת וגם אם היא חושבת על הסחת דעת קטנה ומבורכת, היא עדיין נשארת נאמנה למטרה הסופית שלה ולמה שהיא מכירה ויודעת.

העבר שלה קר ומנוכר וזה ברור לה מאוד שגם היא כזו ואין לה הרבה בעיה עם זה וכן, גם כשמגיע קמדן. נכון, יש ניצוצות. נכון, יש אווירה שונה ויש הרגשה שונה אבל היא לא נופלת יותר מידי אם בכלל. היא באמת נשארת נאמנה לרצון שלה ולהיכרות שלה עם עצמה. רק שככל שהיא מכירה אותו יותר היא מנסה להבין האם היא בכלל הכירה את עצמה עד עכשיו.

קמדן, ציפיתי כל כך לגבר אגומניאק כמו בכל ספר מהז'אנר. ציפיתי שיתאהב אבל יתכחש ויברח כל עוד נפשו בו – שוב, כמעט כמו כל גבר בז'אנר אבל אז הוא מוכיח שהוא לא כזה. הוא פלייר (player) אמיתי. הוא יודע לכבוש בנות ויודע שהוא לא מחפש אהבה, זוגיות ואינטימיות חוץ מזבנג וגמרנו אבל יש בו צד אחר שהוא מכיר ואוהב. צד שהוא לא רק כדורגל ובנות. צד של אינטלקט וכתיבה שמאוד מתאימה לאני האמיתי שלו.

הרקע הבודד של אינדי מול הרקע המשפחתי והשמח של קמדן נראו כל כך הפוכים ולא מתאימים שאף אחד מהם לא באמת הצליח להבין את האחר ויחד עם זאת, שניהם דיברו באותה שפה. שפה שיש בה הרבה משחקי מילים מצוינים שנתנו אפילו עוד רובד קטן לספר.

ומה שמאוד אהבתי בספר (וכולי תקווה שאין פה ספויילר רציני) זה שקמדן, הגבר שמבין שמשהו השתנה אצלו בפנים, הרגשות שלו יותר עמוקים ממה שחשב – הוא לא מתכחש. הוא לא בורח והוא עושה כל מה שאפשר כדי להוכיח את הרגשות אליה כלפי מושא אהבתו ולנסות להשיג אותה בלי שטיקים וטריקים. פשוט. כנה. ואמיתי.

אז כמובן שאמשיך הלאה לספר הבא בסדרה – סיבולת – וכולי תקווה שאמשיך להיות מרוצה ואף מופתעת קצת מהאיכות שיש בספר האולי קליל כזה.

ממליצה בחום רותח!

ספר 1 – האתגר
ספר 2 – סיבולת
ספר 3 – נופל ברשת
ישנם עוד כ-4 ספרים בסדרה הזו שטרם תורגמו.

לחצו כאן לראיון עם הסופרת

יעל ועקנין

עצמאית, בלוגרית ותולעת ספרים

שתף סקירה

דילוג לתוכן