All Rhodes Lead Here – Mariana Zapata

תפנית בעלילה בספריה של זאפטה. זה כבר הספר השני ברציפות – (זה האחרון שהיא הוציאה והקודם לפניו – Hands Down) שהיא קצת פקששה בכימיה שהיא תמיד הצליחה להעביר בין הדמויות.

יותר מזה, פרשתי מהספר ב80%. מעולם לא פרשתי בספר של זאפטה למרות היא ידעה למשוך אותנו באף עד לעמודים האחרונים ביותר – דווקא מאוד אהבתי את זה בספרים שלה כי היא התמקדה בקשר הרגשי ולא הפיזי.

הסיפור עצמו לא היה רע בכלל. הדמויות היו טובות וסיפור הרקע שלו ושלה גם היו עם עניין (במיוחד שלה) אבל לא הצלחתי להרגיש את הכימיה שאמורה להיות להם.

לא הצלחתי להרגיש את החיבור שלהם. אולי בגלל שהפעם היא נתנה קצת יותר דגש על החיבור הפיזי (שגם הוא הרגיש לא טבעי בעיניי) ואולי בגלל שהיא, פעם ראשונה בהיסטוריה של זאפטה, לא משכה אותנו באף עד לעמוד האחרון כדי שהם יממשו את האהבה שלהם ואולי זה בגלל כל התערובת הזו – שזה הרס לי את ההנאה.

היא הייתה בין הסופרות היחידות (אם לא הכי קיצונית) שכל הספר שם דגש על החיבור הנפשי, המנטלי והאישי של הדמויות. על חברות, על נתניה, על אהבה, על היכרות ועל התמודדויות ורק בסוף נתנה לנו הצצה קטנה לחיבור הפיזי שלהם – אבל לא בספר הזה.

האמת, הספר שיצא לפניו – Hands Down שבו מסופר על זאק, חבר של איידן מלכבוש את הקיר – גם קצת פספס אצלי. אבל סקירה מלאה תוכלו למצוא כאן – סקירה על Hands Down.

אני לא יכולה לומר שאני לא ממליצה על הספר הזה כי אולי יהיו בנות שיאהבו אותו. אני התבאסתי ולא בא לי לחזור אליו ולהמשיך אותו עד לסוף.